בן סירא-טוביה. איזנא ש"ב.

בן סירא-טוביה. איזנא ש"ב.

בן סירא. (אלפא-ביתא דה-בן סירא). Sententiae Morales Ben Syrae. .  ו: ספר טוביה / טוביאס עברייס. 

ביחד שתי יצירות בכרך אחד. כותרים בעברית ובלטינית. טקסטים ארמית ועברית עם תרגום לטינית. .

ווינוגראד איזנא 11 ו15. הברמן, פאגיוס 14; מהלמן 1867; לא באדמס.

איזנא: פאולוס פאגיוס, ש"ב.

מצב בינוני, כתמי מים, זמן ועובש, בלאי, קרעים בשוליים של כמה דפים, כריכה מאוחרת.

פורסמו גרסאות שונות של האלפבית של בן סירא. זו, המהדורה הלטינית הראשונה, מורכבת מעשרים ושתיים פרשיות ארמיות מסודרות לפי אלפביתי. לאחר כל פרשייה מופיע פירוש מאת עוזיאל (כביכול בנו של בן סירא) או יוסף בן עוזיאל (כביכול נכדו של בן סירא). החוקרים נלחצים קשה למקם את היצירה הפסאודיפיגרפית הזו בתוך הקשר היסטורי כלשהו. (אין לבלבל את האלפבית של בן סירא עם ספרו האותנטי של בן סירא מאת ישו בן סירא, אחת מיצירות האפוקריפים, שצוטטו מדי פעם בתלמוד.) פרופ' יוסף דן סבר שהיצירה חוברה ב המזרח בתקופה הגאונית. ראה א.מ. הברמן, חדשים גמ' ישנים (תשל"ה), עמ' 108, לא. 2; יוסף דן, מחקר חדש על סיפורי בן-סירה", קרית ספר (1984-85) עמ' 294-97.

ספר טוביה הוא אחד מספרי האפוקריפים, שלמרות שמקורם היה יהודי בהחלט, לא נהנה ממעמד קנוני בתנ"ך העברי, אלא נדחק על ידי המסורת היהודית לתחום הספרדים חיצונים (מילולית, "ספרים חיצוניים". או ספרות לא קדושה). ספרי האפוקריפים נכתבו בתקופה ההלניסטית של בית שני. מאז גילוי מגילות ים המלח זמינים קטעים מהטקסטים העבריים המקוריים המאשרים את מקורם בארץ ישראל.

אלו שניים מתוך חמישה עשר ספרים עבריים שנדפסו בבית דפוסו של פאגיוס באיסני בין השנים ש-שב. לדברי הברמן, שני הספרים הודפסו כאחד. ראה הברמן, "המדפיס פאולוס פאגיוס וסיפרי בית דפוסו" בתוך:  פרקים בתולדות המדפיסים העברים (1978), עמ' 149-66