|
ЛОТ 828:
״כנור ציון״ - מבחר שירי-ציון בשפת עבר, מימי כתבי הקדש עד ימינו אלה, סודרו ונערכו ע"י הוצאת "תושיה". ורשה, תר"ס ...
далее...
|
|
|
Продан за: $60 (₪214)
Цена с учетом комиссии и НДС:
$
77,70 (₪277)
Рассчитывается по курсу, установленному аукционным домом в день аукциона
Стартовая цена:
$
40
Комиссия аукционного дома: 25%
Далее
НДС: 18%
Только на комиссию
|
״כנור ציון״ - מבחר שירי-ציון בשפת עבר, מימי כתבי הקדש עד ימינו אלה, סודרו ונערכו ע"י הוצאת "תושיה". ורשה, תר"ס 1900. מוקדש לכבוד הקונגרס הציוני הרביעי בלונדון. בספר זה מודפס השיר - "התקוה" - כנראה הדפסה ראשונה של השיר במסגרת ספר שירה.
אסופת שירים מהתנ"ך, תפילות ופיוטים, שירת ספרד, ימי הביניים, המאה ה-16 עד המאה ה-19 ועד שירי ביאליק וטשרניחובסקי; כולל השירים "התקוה" ו"משמר הירדן" מאת נפתלי הרץ אימבר.
התקווה
אימבר, שהיה לפי דבריו ציוני] הציע את שירו "תקוותינו", על גילגולי נוסחיו כהמנון התנועה הציונית לתיאודור הרצל לקראת הקונגרס הציוני החמישי, אך נדחה על ידו.
בקונגרס הציוני השישי, שנידונה בו תוכנית אוגנדה, בשנת 1903, הושר "התקווה" בשירה אדירה, בגלל הפסוק: "עינו לציון צופיה" – שקיבל משמעות מיוחדת לאור המחלוקת בין תומכי התוכנית, לבין "ציוני ציון", שהתנגדו לתוכנית אוגנדה. גם בסיום הקונגרסים הבאים הושר התקווה, והחל מן הקונגרס הציוני האחד-עשר שרו אותו כהמנון ובעמידה.
שירו של אימבר "התקווה" הושר בקונגרסים הציונים והפך החל מן הקונגרס השמונה-עשר בשנת 1933 להמנון הרשמי של התנועה הציונית.
אף על פי שבפועל שימש "התקווה" כהמנונה של מדינת ישראל מיום הקמתה, מבחינה חוקית נקבעה "התקווה" כהמנון המדינה על ידי הכנסת רק ב-10 בנובמבר 2004, בתיקון ל"חוק הדגל והסמל", ששמו שונה ל"חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה".
כריכה קשה, חתמות של ספריה עברית קובנה, 3 מדבקות ExLibis.
12 על 18 ס״מ
118 ע׳
מצב סביר
