בידספיריט | רכב תשובה הלכתית מהגאון ה”שדי חמד” | 7/7/2016 | ירושלים של זהב

תשובה הלכתית מהגאון ה”שדי חמד” בעניין המחלוקת על כספי החלוקה ליהודי הארץ - חברון, תרס”ב - מכתב מאת הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני בעל ”שדי חמד”, אל חכמי ירושלים ובראשם הגאון הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר, ה”יש”א ברכה”. [תרס”ב]. הרקע למכתב: הגאון רבי אליהו ילוז, אב”ד טבריה, שלח מכתב ל”שדי חמד” ובו כתב שכסף שנשלח לשֵם ירושלים ב”סתם” - מתחלק לארבע ארצות, ורק כסף שנשלח לשם ירושלים בפרטות ילך לירושלים עצמה. והוסיף הרב ילוז שבתשובה אחרת שכתב בנושא זה, הביא ראיות חזקות לאמיתות מסקנה זו. לפנינו תשובה הלכתית מאת ה”שדי חמד”, שבה הוא חולק על גישתו של הרב ילוז, ”האף אמנם שמשרתי תאלצני לבקש טובת כוללות עיר קודשנו ותפארתנו בכל מאי דאפשר” (הכוונה לחברון, שה”שדי חמד” כיהן כרבה), כלומר אף שדעת הרב ילוז תועיל לתושבי חברון. ה”שדי חמד” מציין כי הוא מקבל דווקא את הגישה שהציגו לפניו רבני ירושלים, ובראשם ה”יש”א ברכה”, הגורסים כי כסף שנשלח לשם ירושלים סתם יהיה לירושלים עצמה: ”ועתה בראותי שיחתן של חכמים גאונים עצומים, יראים ושלמים, מעלת כבוד תורתם, האמורים בצדק ובתמים, נוכחתי לדעת כי שגיתי במה שכתבתי לו שנראה כמטיל ספק בדבר הברור כשמש במרומים”. בהמשך התשובה מביע ה”שדי חמד” את הזדהותו עם הכרעתם של רבני ירושלים: ”והאמת עד לעצמו כי המקדיש או המצווה ליתן דבר לחכמי ועניי ירושלים הרי זה פירוש מרובה, שלא הייתה כוונתו אלא לעיר קודשנו ומשוש תפארתנו, הנקראת בפי כל ירושלים, בכל הכתוב בדברי קודשם”, ”ותורת אמת בפי קודשם, שהמקדיש לירושלים (בסתם) אין כוונתו אלא לעיר הגדולה לאלוקים ציון היא - דורש הן לה דבעיא דרישא וצריכה חיזוק מאחינו בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם”. כפי שמשתמע מדבריו של ה”שדי חמד”, מחלוקות בענייני כספים בין גדולי ישראל אלו לא היו פלפול בעלמא. הכסף שנשלח לעניי ארץ ישראל היה בגדר הצלה של ממש לתושבי הארץ, לנוכח העוני והסבל ששררו בארץ בתקופה קשה זו. את תחילתה של מחלוקת זו ואת סדר השתלשלות הדברים בין חכמי ירושלים לחכמי טבריה הביא רבי יוסף חיים ילוז, בנו של רבי אליהו ילוז, בספרו ”תולדות אליהו” (ירושלים, תרצ”ג. עמ' 51). בין היתר מסופר שם כי חכמי ירושלים הדפיסו מכתב זה שלפנינו עם עוד מכתבים ושלחו לרבני המערב (ככל הנראה הודפס בחוברות מיוחדות או בפני עצמו). המכתב החשוב שלפנינו אינו ידוע כלל בספרות המחקרית שנכתבה על פרשייה זו. הוא לא הובא בספרו הגדול של אברהם יערי ”שלוחי ארץ ישראל”, וכן לא נדפס בספרים העוסקים במחלוקתם של חכמי ירושלים וטבריה. בראש המכתב כתב ה”שדי חמד” בענוותנותו הרבה: ”יום שהוכפל בו כי טוב לסדר 'מי אנכי'”, ”הלא ב'י'ש'י'ש'ם חכמה” [-תרס”ב]. המכתב כתוב כולו בלשון מליצית כמקובל אצל חכמי הספרדים. כתיבה מסוגננת ויפה, ככל הנראה בכתב יד סופר. עם חתימה: ”הצב”י חיים חזקיהו מדיני המכונה חח”מ” (החתימה והמכתב בכתיבה זהה). אחרי החתימה נכתב ”מקום החותם”, עם שתי חותמות של ”כוללות חברון” (החותמות מטושטשות). הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני (תקצ”ג-תרס”ה), מכונה ”שדי חמד” על שם ספרו. רבה של חברון ומגדולי הפוסקים בדורו. 29X23 ס”מ. מצב: טוב. סימני קיפול. כתם. פגמים קלים.