בידספיריט | רכב שתי גלויות מוקדמות מאוד (!) | 7/7/2016 | ירושלים של זהב

שתי גלויות מוקדמות מאוד (!) ומלאות תוכן חשוב (!) בכתב יד קודשו ובחתימתו של האדמו”ר רבי יוחנן סופר מערלוי בצעירותו בהונגריה אל בן דודו רבי שלמה סופר בארץ הקודש - נדיר ביותר! - א. גלויה שנכתבה בסמוך לאחר השואה, בכתב יד קודשו ובחתימתו של האדמו”ר אל בן דודו הנ”ל, בעניין ירושת סבו, האדמו”ר רבי שמעון סופר, רבה של ערלוי, בן ה”כתב סופר”. נשלחה מהעיר אגר, היא ערלוי, שם נולד וגדל האדמו”ר. סבו שימש כרב העיר ואביו היה דיין בה. ב. גלויה משנת תש”ח שבה מגולל האדמו”ר בצער רב את פטירת אחיו, רבי אברהם שמואל בנימין, אשר בו הייתה נחמתו של האדמו”ר לאחר שכל משפחתו נספתה בשואה האיומה ורק הוא ואחיו נשארו לפליטה. בהמשך כותב הרב כי לא רצה להודיע את דבר הפטירה לאביו של רבי שלמה סופר (היינו דודו של האדמו”ר מערלוי), כדי שלא לצערו. האדמו”ר הקדוש רבי יוחנן מערלוי (תרפ”ב-תשע”ו), נין ונכד ה”חתם סופר”, דור אחר דור, נושא מורשת ה”חתם סופר” וצוואתו שלא ייבש המעיין מביתו עד עולם. וזה ייחוסו: ה”חתם סופר”, בנו ה”כתב סופר”, בנו רבי שמעון סופר ה”התעוררות תשובה” ואב”ד ערלוי, בנו רבי משה סופר ה”יד סופר” דיין בערלוי, בנו רבי יוחנן סופר ה”אמרי סופר”. האדמו”ר ניכר כבר מילדותיו במידותיו התרומיות, בצניעותו, בטהרתו, בשקידתו בתורה ובלמדנותו העצומה. עבר את השואה שבה נספו סבו ואביו הי”ד, ועלה הכורת על קהילת ערלוי ומרבית יהודי הונגריה. באופן מופלא ביותר העמיד הרבי מערלוי ישיבה לבחורים שרידי המחנות בבודפשט עם כל סדרי הלימוד המקובלים בישיבות, בדלות נוראה, ללא משפחות, אך בשמחה. לאחר מכן חזר לעירו ערלוי, ויסד מחדש את ישיבת ערלוי. והיה הדבר לפלא. עם התחזקות השלטון הקומוניסטי שם ועליית היהודים לארץ, עלה גם האדמו”ר לארץ הקודש וחנן את עפרה. כאן העמיד על תלה את ישיבת ”אוהל שמעון” ערלוי בקטמון בירושלים. אט אט השיב עטרה ליושנה. כל חייו היה מרביץ שיעורים בישיבה והעמיד אלפי תלמידים. במשך השנים החל לנהוג באדמו”רות, אך לא שינה ממנהגי ה”חתם סופר”, ותפילתו הייתה בנוסח אשכנז. רבנו היה אוהב ישראל מאין כמוהו. היה מקדים שלום לכל אדם. אנשים מכל החוגים היו משחרים לפתחו ולעצתו. גם היה אוהב ארץ ישראל גדול, כדרכם של אבותיו הקדושים. מכתבים נדירים ביותר!