מכירה פומבית 12
פריטים נדירים ומיוחדים ! כתבי יד, ספרי קודש, מכתבי רבנים, חפצי צדיקים, חב"ד, כלי כסף, אומנות, ועוד.
קדמון מכירות פומביות
צור קשר עם בית המכירות
26.2.19
רח' בירנבוים 25 בני ברק, ישראל
עמלת המכירה 20% . + מע"מ
שימו לב לא ניתן לבטל הצעה לאחר הגשתה!
המכירה הסתיימה
|
פריט 1:
מכתב בכתי"ק וחתימות של הגאון רבי זלמן שפיצר מווינה חתן מרן החת"ס. אודת בניית מקוה לפני בניית ביהכנ"ס. שנת תרמ"ט(1889).
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $2,000
מחיר פתיחה:
$
1,000
הערכה :
$2,000 - $2,500
עמלת בית המכירות: 20%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
מכתב בכתי"ק וחתימות של הגאון רבי זלמן שפיצר מווינה חתן מרן החת"ס. אודת בניית מקוה לפני בניית ביהכנ"ס. שנת תרמ"ט(1889).
אוטוגרף. מכתב תשובה בהלכה בכתי"ק וחתימת הגאון רבי זלמן שפיצר אב"ד ווינה להרבני המופלג מו"ה מאיר שטערין מתאריך י' מנחם אב תרמ"ט-? אודות שני מצוות הבאים לפנינו; בניית ביהכנ"ס ובניית מקוה ואין סיפוק לקיים שניהם מה עדיף ?
רבינו כותב את מכתבו בעת שהותו מחוץ לעיר רבנותו ווינה, עקב היותו במעון הקיץ שלו – לוהאטשאוויטג? להרבני הנ"ל. וכותב בזה"ל: התשובה פשוטה.. וודאי מרחץ עדיף מבית הכנסת מהרבה טעמים פשוטים וברורים. א. כי זה איסור כרת וזה רק כדי לקיים מ"ע עבודה זו תפילה. ב. תפילה בציבור אפשר גם בלי ביהכנ"ס אלא בבית יהודי פרטי. כמו שנוהגים בכפרים. ג. הרי בניית בית המדרש קודם לבניית ביהכנ"ס שהרי אוהב ד' שערי ציון מכל משכנות יעקב ועיקר המדרש זה לעשות וגם אמרו חז"ל שמותר למכור ס"ת בכדי ללמוד תורה ולישא אשה, רואים ששניהם שווים וכמו שת"ת עדיף מביהכנ"ס כך גם מקוה לנשים. ד. אמרו חז"ל גבי סוטה אומר הקב"ה שמוטב ששמו ימחה עבור לעשות שלום בין לאשתו, ובנין ביהכנ"ס זה רק לכבודו של ה', משא"כ שלום בין איש לאשתו ולהרבות טהרה זה עדיף. ובנוסף אף אם יש מקוה טהרה במקום סמוך והנשים כבר רגילות לילך שם, עכ"ז עדיף מחמת תקלות שונות שבאותו העיר יבנו מקוה טהרה.
אך מגביל זאת רבינו שבאם יש שם מקוה, אך אינה משוכללת ומודרנית ביותר, וכן אם רוצים מקוה לגברים לטבול בערש"ק אזי בניית בית הכנסת קודם!!
גודל 26/21 ס"מ. כתובה משני צדי הדף. 3 טורים. 67 שורות. קרעים בדף בצדדים ובאמצע. וגם בגוף הטקסט אך קריא, הדבקה באמצע לכל אורכו. טעון שיקום מקצועי. מצב בינוני.
רבי בנימין שלמה זלמן הלוי שפיצר (תקפ"ו-תרנ"ד). מחשובי הרבנים שומרי גחלת הקודש בווינה. נולד באובן ישן לאביו רבי יעקב דוד הלוי שפיץ. למד תורה מפי אביו, ואחר כך נסע אל העיר יערגען, לישיבתו של רבי משה שיק אב"ד חוסט, ונודע כתלמידו המובהק. כמו כן למד תורה גם אצל רבי מאיר א"ש אב"ד אונוגוואר, חתן ה"חת"ם סופר". משנת תרי"ב התקבל לרב ביהכנ"ס של קהל החרדים יוצאי הונגריה, בוהמיה ומורביה אשר בוויען. משנת תרי"ח נתמנה גם לדיין וראב"ד של הקהילה הכללית, לצד האב"ד רבי אליעזר הלוי הורוויץ. בשנת תרל"ב פרש מהקהילה הכללית לאחר שפרסם קונטרס שמחייב את פרישת היראים מהקהילה הכללית בווינה בעקבות החלטתם של ראשי הקהילה שנכנעו לרפורמים לשנות את סדרי התפילה, להשמיט אזכור לציון וירושלים. על קונטרס זה חתמו 389 רבנים. בשנת תרל"ד נתקבל לאב"ד מטרסדורף, אך לא נסע לשם לכהן ברבנות, מכיוון שרבו המהר"ם שיק אמר לו שייעודו הוא לשמר את היהדות האותנטית בווינה. לכן נשאר לכהן עד לפטירתו כרב קהילת החרדים "עדת ישראל" בבית הכנסת המפורסם "שיף שוהל" בוויען. מחבר הספר "תיקון שלמה שמלת בנימין" - דרשות וחידושי סוגיות. תשובות אליו נדפסו בשו"ת "כתב סופר", וכן נזכר בשו"ת "חת"ם סופר". חתניו: רבי יוסף דב בער הכהן ראב"ד בוויען, רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי, רבי זאב וואלף גרוס רב בוויען, ורבי אליעזר המבורג דיין בפרנקפורט.
אוטוגרף. מכתב תשובה בהלכה בכתי"ק וחתימת הגאון רבי זלמן שפיצר אב"ד ווינה להרבני המופלג מו"ה מאיר שטערין מתאריך י' מנחם אב תרמ"ט-? אודות שני מצוות הבאים לפנינו; בניית ביהכנ"ס ובניית מקוה ואין סיפוק לקיים שניהם מה עדיף ?
רבינו כותב את מכתבו בעת שהותו מחוץ לעיר רבנותו ווינה, עקב היותו במעון הקיץ שלו – לוהאטשאוויטג? להרבני הנ"ל. וכותב בזה"ל: התשובה פשוטה.. וודאי מרחץ עדיף מבית הכנסת מהרבה טעמים פשוטים וברורים. א. כי זה איסור כרת וזה רק כדי לקיים מ"ע עבודה זו תפילה. ב. תפילה בציבור אפשר גם בלי ביהכנ"ס אלא בבית יהודי פרטי. כמו שנוהגים בכפרים. ג. הרי בניית בית המדרש קודם לבניית ביהכנ"ס שהרי אוהב ד' שערי ציון מכל משכנות יעקב ועיקר המדרש זה לעשות וגם אמרו חז"ל שמותר למכור ס"ת בכדי ללמוד תורה ולישא אשה, רואים ששניהם שווים וכמו שת"ת עדיף מביהכנ"ס כך גם מקוה לנשים. ד. אמרו חז"ל גבי סוטה אומר הקב"ה שמוטב ששמו ימחה עבור לעשות שלום בין לאשתו, ובנין ביהכנ"ס זה רק לכבודו של ה', משא"כ שלום בין איש לאשתו ולהרבות טהרה זה עדיף. ובנוסף אף אם יש מקוה טהרה במקום סמוך והנשים כבר רגילות לילך שם, עכ"ז עדיף מחמת תקלות שונות שבאותו העיר יבנו מקוה טהרה.
אך מגביל זאת רבינו שבאם יש שם מקוה, אך אינה משוכללת ומודרנית ביותר, וכן אם רוצים מקוה לגברים לטבול בערש"ק אזי בניית בית הכנסת קודם!!
גודל 26/21 ס"מ. כתובה משני צדי הדף. 3 טורים. 67 שורות. קרעים בדף בצדדים ובאמצע. וגם בגוף הטקסט אך קריא, הדבקה באמצע לכל אורכו. טעון שיקום מקצועי. מצב בינוני.
רבי בנימין שלמה זלמן הלוי שפיצר (תקפ"ו-תרנ"ד). מחשובי הרבנים שומרי גחלת הקודש בווינה. נולד באובן ישן לאביו רבי יעקב דוד הלוי שפיץ. למד תורה מפי אביו, ואחר כך נסע אל העיר יערגען, לישיבתו של רבי משה שיק אב"ד חוסט, ונודע כתלמידו המובהק. כמו כן למד תורה גם אצל רבי מאיר א"ש אב"ד אונוגוואר, חתן ה"חת"ם סופר". משנת תרי"ב התקבל לרב ביהכנ"ס של קהל החרדים יוצאי הונגריה, בוהמיה ומורביה אשר בוויען. משנת תרי"ח נתמנה גם לדיין וראב"ד של הקהילה הכללית, לצד האב"ד רבי אליעזר הלוי הורוויץ. בשנת תרל"ב פרש מהקהילה הכללית לאחר שפרסם קונטרס שמחייב את פרישת היראים מהקהילה הכללית בווינה בעקבות החלטתם של ראשי הקהילה שנכנעו לרפורמים לשנות את סדרי התפילה, להשמיט אזכור לציון וירושלים. על קונטרס זה חתמו 389 רבנים. בשנת תרל"ד נתקבל לאב"ד מטרסדורף, אך לא נסע לשם לכהן ברבנות, מכיוון שרבו המהר"ם שיק אמר לו שייעודו הוא לשמר את היהדות האותנטית בווינה. לכן נשאר לכהן עד לפטירתו כרב קהילת החרדים "עדת ישראל" בבית הכנסת המפורסם "שיף שוהל" בוויען. מחבר הספר "תיקון שלמה שמלת בנימין" - דרשות וחידושי סוגיות. תשובות אליו נדפסו בשו"ת "כתב סופר", וכן נזכר בשו"ת "חת"ם סופר". חתניו: רבי יוסף דב בער הכהן ראב"ד בוויען, רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי, רבי זאב וואלף גרוס רב בוויען, ורבי אליעזר המבורג דיין בפרנקפורט.
תפריט נגישות
