ר’ אפרים זלמן מרגליות/ פנים מאירות חלק ב’. מהדורה ראשונה. זולצבאך תצ”ג 1733.

ר’ אפרים זלמן מרגליות/ פנים מאירות חלק ב’. מהדורה ראשונה. זולצבאך תצ”ג 1733.
פנים מאירות חלק ב’, כולל שו”ת וחידושים על מסכתות גיטין , מאת ר’ מאיר אייזנשטאט.
בסוף הספר כתוב כי הספר היה שייך לר’ אפרים זלמן מרגליות מברודי.
ר’ מאיר אייזנשטאט (ת”ל – תק”ד, 1670-1744) שנודע על שם ספרו המיוחד “פנים מאירות”, נולד בליטא והיה אחיין של ר’ שבתי הכהן (הש”ך). בצעירותו למד תורה מפי ר’ אברהם אבלי (המגן אברהם) ור’ דוד אופנהיים. בשנת ת”ס (1700), אחרי שכיהן כרב בקהילות שונות, נתמנה לרב ולראש ישיבת וורמייזא כשהוא רק בן 30 שנה. משם עבר לשמש כרב בעיר פרוזניץ בה גידל וחינך את הילד העילויי ר’ יונתן אייבשיץ כבנו, בשל יתמותו משני הוריו. בשנת תע”ז (1717), נתמנה לרבה של אייזנשטאט ופרבריה, הידועות בשם “שבע הקהילות”. באייזנשטאט ייסד ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים מכל רחבי אירופה. הוא מוכר כאחד מגדולי האחרונים, וספריו “פנים מאירות” ו”כתנות אור” מקובלות עד ימינו. בנוסף, זכה לצאצאים חשובים רבים, ורבים מגדולי המנהיגים בדורות הבאים הינם מזרעו.
ר’ אפרים זלמן מרגליות מברודי (תקכ”א-תקפ”ח 1761-1828) היה מוכר כאחד הגאונים המובילים בדורו וכמחבר רב פעלים שכתב כמה ספרים חשובים. הוא כיהן תקופת מה כרב באוהניב, אך לבסוף התפטר מתפקידו וסירב להמשיך לשרת ברבנות אף שהוצעו לו משרות מכובדות רבות כולל משרת הרבנות בפרנקפורט. הוא התיישב בברודי ולימד קבוצה נבחרת של תלמידים מצטיינים. כמו כן, עושרו היה לשם דבר והוא משמש דוגמת מופת ל”תורה וגדולה במקום אחד”. בין ספריו “בית אפרים”, “טיב גיטין”, “מטה אפרים” ואחרים.
סטפנסקי ספרי יסוד 306. וינוגרד זולצבאך 142. [1], 113 עמודים. 30 ס”מ. מצב טוב מאוד. כמה עמודים כרוכים שלא כסדר. כריכה מודרנית.
פתיחה 300$