ספר "חפץ ה' לרבינו ה"אור החיים הקדוש", אמשטרדם, תצ"ב, מהדורה ראשונה.

חידושים על ...

ספר "חפץ ה' לרבינו ה"אור החיים הקדוש", אמשטרדם, תצ"ב, מהדורה ראשונה.

חידושים על מסכתות ברכות, שבת, הוריות, וחולין, "אשר חיבר ויסד איזן וחיקר החכם השלם יניק וחכים סיני ועוקר הרים הרב המופלג כמוהר"ר חיים בן עטר", חיבורו הראשון שנדפס הוא ספר חפץ ה'

הגאון הקדוש האלוקי רבי חיים בן עטר נולד בשנת תנ"ו בעיר סאלי במרוקו לאביו הגה"ק ר' משה בן עטר שהיה דרשן מפורסם בדורו והיה בנו של הגה"ק רבי חיים בן עטר "הזקן" מחכמי מרוקו.

בגיל צעיר, עוד בטרם מלאו לו תשע שנים, החל ללמוד תורה מפי סבו, רבי חיים הזקן, שעל שמו הוא נקרא. בשנת תס"ח נישא למרת פאצוניה בת קרובו העסקן העשיר ר' משה בן עטר, בשנים שאחר נישואיו למד בבית חותנו ועמד בראש הישיבה המקומית בעיר סאלי, בישיבה זו למדו תלמידים רבים והיא התקיימה עד עזיבתו את העיר בערך בשנת תצ"ו, בהסכמתם של רבני העיר לספרו הראשון "חפץ ה' על מסכתות ברכות, שבת, חולין והוריות", ישנה התבטאות חריגה "איש אלוקים קדוש הוא בדורנו",תיאור לא שכיח לתלמיד חכם כה צעיר, מכאן נראה בעליל שכבר בתקופה זו התפרסם שמו בכל עריה המרכזיות של מרוקו. לימודיו בישיבה זו היוו כנראה בסיס לחידושיו בספרו "חפץ ה'" על מסכת ברכות, שבת, חולין והוריות, שאותו הדפיס באמסטרדם בשנת תצ"ב.

בשנת תצ"א, בהיותו בן 35, סיים לסדר לדפוס את ספרו הראשון "חפץ ה'", ויצא למסע קצר בערי מרוקו כדי לקבל הסכמות לספרו לקראת הדפסתו המתוכננת. מלבד רבני סאלי, הוא קיבל את הסכמותיהם של גדולי מרוקו, רבי יהודה בן עטר ורבי יעקב אבן צור. הסכמות אלו היו נחוצות להדפסת ספרו, כמקובל באותם ימים, ועם השגתן הפליג מאחד מנמלי מרוקו בדרכו לאירופה. משם המשיך במסע יבשתי צפונה אל אמסטרדם, שבה היה הדפוס העברי של שלמה פרופס, ובה התעתד להדפיס את ספרו. באמסטרדם ביקש וקיבל את הסכמותיהם של רבני שני בתי הדין המקומיים: חברי בית הדין של הקהילה האשכנזית, הרבנים יוסף בער ומשה פרנקפורט, וחברי בית הדין של הקהילה הספרדית, הרבנים דוד ישראל עטיאש ויצחק חיים אבן דנא די בריטון. עם סיום תהליך ההדפסה, שב למרוקו.

בחודש אייר תצ"ט יצא לאלג'יר, ומשם לאיטליה. הוא הגיע לליבורנו, בערב חג השבועות ה'תצ"ט, הוא המשיך בה בהרצאת שיעורים לתלמידיו ולבני הקהילה, ואף העביר הרצאות לנשות הקהילה.

בערב ראש חודש אב תק"א יצא עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם במטרה לעלות לארץ ישראל, בחודש אלול תק"ב לאחר טלטולים רבים, הגיעו לירושלים, והקימו את "ישיבת כנסת ישראל" בחצר רבי עמנואל חי ריקי. בתקופת שבתו בירושלים מילא תפקיד מרכזי בחיים הציבוריים של היישוב הקטן בעיר, ומלבד התחום התורני, שבו השפיע רבות, היה שותף לפעילות הציבורית, הן זו הפנים-קהילתית והן זו החיצונית, כמו פעילות שתדלנית מול מושלה העות'מאני של ירושלים. הוא עסק בצורכי ציבור ודאג לפרנסתם של תלמידי חכמים, נושא שעסק בו עוד בהיותו בחוץ לארץ.

בחודש סיון תק"ג חלה במחלתו האחרונה. הוא השאיר הנחיות מפורטות לתלמידיו באשר ליורשו בהנהגת סדרי הישיבה ובאשר לחפצי הקודש שלו. נפטר במוצאי שבת ליל ט"ו בתמוז תק"ג, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים, והוא בן 47 שנה בלבד, וקברו נכרה בהר הזיתים.

רבי חיים בן עטר התפרסם בעיקר לאחר הסתלקותו, הגורם המרכזי לפרסומו זה, הוא ככל הנראה, ההערצה הבלתי שגרתית והתבטאויותיו של מייסד ומחולל החסידות הבעל שם טוב, סביבו וסביב ספרו המפורסם "אור החיים", כן ידוע על תשוקתו העזה של הבעש"ט לפגישתו עם ה"אור החיים" הק', שהיתה אמורה לזרז את הגאולה.

[2], עא דף, דף ב' נכרך בטעות לאחר דף יז', 18x29.5 ס"מ, מצב טוב, מעט פגעי עש קלים במספר דפים עם פגיעה קלה בטקסט, כריכות עור חדשה.