מכתב תודה והוקרה לכבוד השר משה מונטיפיורי מאת רבני עיה"ק צפת, הגה"ק ר' משה דוד אשכנזי זצוק"ל אב"ד טאלטשווא ...

מכתב תודה והוקרה לכבוד השר משה מונטיפיורי מאת רבני עיה"ק צפת, הגה"ק ר' משה דוד אשכנזי זצוק"ל אב"ד טאלטשווא בעמח"ס "תולדות אדם" ו"באר שבע", והגה"ק ר' שמואל העליר זצוק"ל.

המכתב שלפנינו הנכתב ע"י פרנסי וממוני כולל חסידים וואהלין בעיר צפת, החתום ע"י רבני העיר, הגה"ק מטאלטשווא, והגה"ק ר' שמואל העליר. מהווה אישור ומכתב תודה וברכה, לפני השר משה מונטיפיורי, על קבלת התמיכה, לעניי העיר, דרך הכולל.

"אשר הגיע לחלק כוללנו כולל חסידים וואהלין, מאת אדוננו תפארת הצדיק החסיד המפורסם, מו"ה משה מונטיפיורי".

הגה"ק ר' משה דוד אשכנזי נולד בשנת תקל"ד, לאביו הגה"צ ר' אשר אב"ד ראזדיל, ולאחמ"כ שימש כאב"ד לבוב כממלא מקום אביו, הג"ר משה אשכנזי זצ"ל. עוד הוא בצעירותו אב בחכמה ורך בשנים, בן כ"ט בלבד, וטבעו יצא בעולם. בשנת תקע"ג, נתקבל לשמש כאב"ד ורב העיר החשובה טאלטשווא שבהונגריה. שם נתפרסם כגאון כביר, קדוש וטהור, ונערץ בקרב גדולי צדיקי הדור.

ארבעים שנה ישב על כס הרבנות בטאלטשווא, תיקן בה תקנות גדולות, והיה נערץ מאוד על כל תושביה. הוא לימד שם תלמידים, על אף הדחקות הגדולה ששררה בביתו. תלמידיו היו מקושרים אליו בכל נימי נפשם. תדיר היו פונים אליו שיעתיר בעדם בדבר ישועה ורחמים, ונהנים ממנו עצה ותושיה.

בשנת תר"ג, בהגיעו לגיל שבעים, התייעץ עם חתנו, הגה"ק ר' יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגעט בעל ה"ייטב לב". היות שקיבל על עצמו, שכשיזכהו השי"ת להגיע לגיל שבעים שנים, יעשה איזה דבר טוב שלא עשה מעולם, על כן מסתפק הוא, אם להדפיס ספריו שעמל עליהם, או שמא יעלה לארץ הקודש. חתנו ה"ייטב לב" השיבו שיעלה לארץ הקודש, כי קדושת המקום תסייע לו לעבודת השם.

ואכן הוא קיבל את עצת חתנו, ויצא בדרכו לארץ האבות. בדרכו נפרד מרוב צדיקי וגדולי דורו, שהעידו עליו, כי נשמתו כל כולו ארץ ישראל. בתחילה, עם הגיעו לארץ, התיישב בירושלים, אך לאחר תקופה קצרה, בעצת הרה"ק מרוז'ין, עבר לעיר צפת, שם איוה למושב לו, בהיות העיר צפת מקום מגורי תלמידי חכמים בעלי תריסין ומקובלים, חסידים ואנשי מעשה.

אנשי צפת, שעמדו על גדולתו, השתוקקו למנותו, לרב אב"ד עליהם. אולם הוא ברוב הצנע לכתו, לא אבה לקבל עליו תפקיד זה. לאחר הפצרות חוזרות ונשנות, קיבל עליו את עול הרבנות, ותוך זמן קצר נתגדל שמו, לא רק בצפת, אלא בכל קצווי הארץ.

י"ג שנים ישב בארץ ישראל, בו עלה ונתעלה, ותיקן תקנות רבות לטובת יושביה, בגשם וברוח. ועד יומו האחרון לא נס ליחו, ביום הסתלקותו עוד שימש כסנדק בברית מילה בצפת. נפטר ביום י"ח תמוז תרט"ז, ומנו"כ בביה"ח הישן בצפת.

נכדו הגה"ק מסאטמאר, מסר בקבלה מאבותיו, שמקום ציונו מסוגל הוא לישועות, וכפי שהעידו רבים, אשר נפקדו ונושעו בדבר ישועה ורחמים, בשפכם שיח על ציונו הקדוש שבביה"ח בצפת.

מכתבי חידושי תורתו נדפסו, ספר "תולדות אדם" על הש"ס, וספר "באר שבע" על התורה.

הגה"ק ר' שמואל העליר נולד בשנת תקס"ג בעיר זלוטשוב בגליציה, אביו היה מצאצאי הגה"ק ר' יום טוב העליר בעל ה"תוספות יו"ט". בילדותו זכה לשהות פעמים מספר במחיצת הרה"ק ה"חוזה מלובלין". וכן נתקשר בקשר אמיץ לחצר הקודש טשערנאביל.

עוד בהיותו ילד בשנים בין תקע"ב - תקע"ד עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בעיר הקודש צפת, הוא התמיד בלימודו ועשה בו חיל, עם בגרותו הצטרף לחוגי ההנהגה ותפס מקום מרכזי ביותר בהנהגת הקהילה היהודית בצפת. תחילה, כמקורב לאותם אישים שהנהיגו את הקהילה ולאחר פטירתו של רבו הרה"ק ר' אברהם דב מאוורוטש בעל ה"בת עין" בשנת ת"ר, היה לדמות המובילה בהנהגת היישוב עד לפטירתו. מעגלי חייו ופעליו שזורים בהווי החסידי, המזרח-אירופאי, ממנו הגיע; במערכות היחסים התוך-צפתיים (חצרות החסידים, ספרדים–אשכנזים, קשרים עם החברה הלא–יהודית כגון: האוכלוסייה הערבית, השלטונות העות'מאנים, הקונסולים הזרים); בקשרי צפת עם ריכוזים יהודיים אחרים בארץ-ישראל; במארג הקשרים של צפת עם התפוצה היהודית ועם אפוטרופוסי היישוב היהודי.

נפטר בכ"ב טבת תרמ"ד ומנו"כ בצפת .

1 עמוד, 10x14.5 ס"מ, מצב טוב.