King Solomon 4, Tel Aviv, Israël
Voir la démo
נא לשים לב לתנאי המכירה תחת מס קטלוגי מס 1
La vente est terminée
|
LOT 17:
ננפתלי בזם
|
|
|
Vendu pour: $10 (₪35)
₪35
Prix de départ:
$
10
Commission de la maison de ventes: 18%
Plus de détails
TVA: 17%
Seulement sur commission
|
במעברה
ליטוגרפיה חתומה על ידי האמן מידות 60/72 סמ. הדפסה מורלו פריז
ביוגרפיה
בזם נולד בעיר אסן שבגרמניה ועלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער בחודש אוגוסט 1939, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא למד פקידות בבית הספר התיכוני למסחר, מאחר שבעליית הנוער התעקשו שעליהם לדאוג לכך שיהיה לו מקצוע. בשנת 1943 הסכימו לשלוח אותו לבצלאל, לאחר שניסיונו להתגייס לצבא הבריטי נכשל, בגלל מראהו הילדותי.
בזם פעל, כאמן, להנציח את השואה, הבאה לידי ביטוי ברבות מיצירותיו. כך, למשל, ציוריו "יהודי כורה קבר לעצמו" (1955; יד ושם, ירושלים), או: "קבר אחים" (1953; אוסף פרטי).[1] נושאים בולטים נוספים ביצירתו היו תקומת עם ישראל בארצו ומאבקו לעצמאות. לדוגמה: תבליט הקיר, "נושאי האור", על בניין "היכל התרבות" בכפר סבא, שהוקדש לזכרם של תושבי כפר סבא ובוניה, לוחמיה ומגניה. נושאים אלה העסיקו את בזם לאורך שנות הארבעים והחמישים, אך במקביל נתן לא אחת ביצירתו גם ביטוי להשקפותיו בנושאים חברתיים שהעסיקו את החברה הישראלית באותן השנים. כך יצר בשנת 1952 את ציורו המפורסם "לעזרת הימאים" (צבעי שמן על דיקט) כהבעת תמיכה בשביתת הימאים. לאורך שנים הציור שכן במשרדי על המשמר ובשנים האחרונות הוא מוצג במוזיאון ישראל.[2]
בשנת 1954 צייר ציור מפורסם אחר, "הגנת רמת רחל" (אוסף פרטי; מוצג כיום בתצוגת הקבע של מוזיאון תל אביב לאמנות), בו נראה אחד המגינים יורה מאחורי פגר פרה המשמש לו כמחסה.[3] הציור, בצבעי שמן על בד, נעשה על פי ציור בצבעי גואש ומים על נייר שצייר האמן עוד בשנת 1948 (אוסף פרטי).
בשנת 1957 זכה נפתלי בזם בפרס דיזנגוף לציור על ציורו "בחצר הבית השלישי" (צבעי גואש על קרטון; גם הוא באוסף מוזיאון תל אביב לאמנות) שנוצר בתגובה לטבח כפר קאסם ואשר עורר הדים רבים, ובכלל זה מחאות נגד האמן על עיסוקו בנושא, הן בציבור הרחב והן בחוגי האמנים.
החל משלהי שנות החמישים ואילך גיבש בזם איקונוגרפיה אישית ופרטית העוסקת בגורל העם היהודי ובשיבתו לארצו. ראשיתה של זו הופיעה בסדרת רישומים שהוצגה בתערוכה בבית הנכות בצלאל בשנת 1958, סדרה שזכתה לשם "פרחי שמש" והופיעה מאוחר יותר כאלבום בהוצאת ספרית פועלים. איקונוגרפיה זו, שמבחינה סגנונית הושפעה בחלקה מאמנים שונים זה מזה כיענקל אדלר ופרנאן לז'ה, הפכה להיות "סמלו המסחרי" של בזם ועמה הוא מזוהה עד היום יותר מכל. היא הוצגה במלוא הדרה כאשר בזם הוזמן בשנת 1970 על ידי האדריכל אבא אלחנני לצייר את תקרת אולם קבלת הפנים במשכן הנשיא בירושלים. ציור התקרה הענק, המתאר את שיבת עם ישראל לארצו, מורכב מ-63 לוחות שגודל כל אחד מהם הוא 160X160 ס"מ ומשתרע על שטח של כמאתיים מטרים רבועים.
נפתלי בזם היה נשוי לחנה, שסבלה בארבעת העשורים האחרונים לחייה ממחלת פרקינסון, עד מותה בשנת 2009.[4] לזוג נולדו שני בנים. ב-1975 נפצע אנושות בנם הבכור, יצחק (איצ'ה) בזם, בפיגוע מקרר התופת בכיכר ציון, וכעבור שלושה שבועות מת מפצעיו.[5] נפתלי בזם נפטר ב-2 באוקטובר 2018 ונטמן בהר המנוחות בירושלים.[6] הותיר אחריו את בנו הצעיר, שלמה.
ליטוגרפיה חתומה על ידי האמן מידות 60/72 סמ. הדפסה מורלו פריז
ביוגרפיה
בזם נולד בעיר אסן שבגרמניה ועלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער בחודש אוגוסט 1939, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא למד פקידות בבית הספר התיכוני למסחר, מאחר שבעליית הנוער התעקשו שעליהם לדאוג לכך שיהיה לו מקצוע. בשנת 1943 הסכימו לשלוח אותו לבצלאל, לאחר שניסיונו להתגייס לצבא הבריטי נכשל, בגלל מראהו הילדותי.
בזם פעל, כאמן, להנציח את השואה, הבאה לידי ביטוי ברבות מיצירותיו. כך, למשל, ציוריו "יהודי כורה קבר לעצמו" (1955; יד ושם, ירושלים), או: "קבר אחים" (1953; אוסף פרטי).[1] נושאים בולטים נוספים ביצירתו היו תקומת עם ישראל בארצו ומאבקו לעצמאות. לדוגמה: תבליט הקיר, "נושאי האור", על בניין "היכל התרבות" בכפר סבא, שהוקדש לזכרם של תושבי כפר סבא ובוניה, לוחמיה ומגניה. נושאים אלה העסיקו את בזם לאורך שנות הארבעים והחמישים, אך במקביל נתן לא אחת ביצירתו גם ביטוי להשקפותיו בנושאים חברתיים שהעסיקו את החברה הישראלית באותן השנים. כך יצר בשנת 1952 את ציורו המפורסם "לעזרת הימאים" (צבעי שמן על דיקט) כהבעת תמיכה בשביתת הימאים. לאורך שנים הציור שכן במשרדי על המשמר ובשנים האחרונות הוא מוצג במוזיאון ישראל.[2]
בשנת 1954 צייר ציור מפורסם אחר, "הגנת רמת רחל" (אוסף פרטי; מוצג כיום בתצוגת הקבע של מוזיאון תל אביב לאמנות), בו נראה אחד המגינים יורה מאחורי פגר פרה המשמש לו כמחסה.[3] הציור, בצבעי שמן על בד, נעשה על פי ציור בצבעי גואש ומים על נייר שצייר האמן עוד בשנת 1948 (אוסף פרטי).
בשנת 1957 זכה נפתלי בזם בפרס דיזנגוף לציור על ציורו "בחצר הבית השלישי" (צבעי גואש על קרטון; גם הוא באוסף מוזיאון תל אביב לאמנות) שנוצר בתגובה לטבח כפר קאסם ואשר עורר הדים רבים, ובכלל זה מחאות נגד האמן על עיסוקו בנושא, הן בציבור הרחב והן בחוגי האמנים.
החל משלהי שנות החמישים ואילך גיבש בזם איקונוגרפיה אישית ופרטית העוסקת בגורל העם היהודי ובשיבתו לארצו. ראשיתה של זו הופיעה בסדרת רישומים שהוצגה בתערוכה בבית הנכות בצלאל בשנת 1958, סדרה שזכתה לשם "פרחי שמש" והופיעה מאוחר יותר כאלבום בהוצאת ספרית פועלים. איקונוגרפיה זו, שמבחינה סגנונית הושפעה בחלקה מאמנים שונים זה מזה כיענקל אדלר ופרנאן לז'ה, הפכה להיות "סמלו המסחרי" של בזם ועמה הוא מזוהה עד היום יותר מכל. היא הוצגה במלוא הדרה כאשר בזם הוזמן בשנת 1970 על ידי האדריכל אבא אלחנני לצייר את תקרת אולם קבלת הפנים במשכן הנשיא בירושלים. ציור התקרה הענק, המתאר את שיבת עם ישראל לארצו, מורכב מ-63 לוחות שגודל כל אחד מהם הוא 160X160 ס"מ ומשתרע על שטח של כמאתיים מטרים רבועים.
נפתלי בזם היה נשוי לחנה, שסבלה בארבעת העשורים האחרונים לחייה ממחלת פרקינסון, עד מותה בשנת 2009.[4] לזוג נולדו שני בנים. ב-1975 נפצע אנושות בנם הבכור, יצחק (איצ'ה) בזם, בפיגוע מקרר התופת בכיכר ציון, וכעבור שלושה שבועות מת מפצעיו.[5] נפתלי בזם נפטר ב-2 באוקטובר 2018 ונטמן בהר המנוחות בירושלים.[6] הותיר אחריו את בנו הצעיר, שלמה.
