מכתב היסטורי מירושלים של מעלה, בכתיבת ידו וחתימתו של רבי יוסף בכור בנבנישתי זצ"ל שד"ר וראב"ד העדה הספרדית בירושלים. ...

מכתב היסטורי מירושלים של מעלה, בכתיבת ידו וחתימתו של רבי יוסף בכור בנבנישתי זצ"ל שד"ר וראב"ד העדה הספרדית בירושלים. ירושלים, תרע"א.

מכתב בכתיבת ידו וחתימתו של רבי יוסף בכור שד"ר וראב"ד העדה הספרדית בירושלים,

המכתב מיועד לבנו הרב סעדיה בנבנישתי.

תוכן המכתב: "לקחתי מיד הרב נחמן בטיטו... גם לויתי מהרב החמ"א... ופרעתי אותם לחתני משה זעפרני", בהמשך המכתב מזכיר את הרב יעקב מאיר קודם בואו לכהן כראשל"צ "הרב יעקב מאיר שלחנו לו מעות בשביל הפירמאן ויצא תיכף אחר חג הפסח לפעיה"ק ויכהן בפאר ראשון לציון וחכם באשי... "מוסיף ברכות ותפילות שה' יצליח דרכיך ויתן לך.

מכתב חשוב והיסטורי.

הרב בכור יוסף בנבנישתי 1846–12 באפריל 1916 היה חזן ושד"ר ירושלמי, ואב בית הדין של העדה הספרדית בעיר.

נולד בירושלים בשנת 1846 (ה'תר"ו) לרב רחמים שניאור בנבנישתי, בן למשפחת רבנים שמוצאה בספרד, ולרבקה בת הרב בנימין חמווי. בילדותו התחנך בתלמוד תורה ובישיבות מקומיות, ונישא לרחל בת יצחק מודיאנו מסלוניקי.

בשנת 1874 (ה'תרל"ד) יצא כשד"ר לסוריה, עיראק וכורדיסטן בשליחות מטעם ישיבת המקובלים בית אל, וחזר לירושלים בשנת 1875 (ה'תרל"ה). בשנת 1885 (ה'תרמ"ה) יצא בשליחות לערי המערב הפנימי בצפון אפריקה מטעם כוללות חברון, ובשנת 1887 (ה'תרמ"ז) יצא בשליחות נוספת מטעם ישיבת המקובלים בית אל לערי הודו וסינגפור.

בשנת 1900 (ה'תר"ס) יצא בשליחות כוללות הספרדים בירושלים לערי המערב הפנימי בצפון אפריקה, בשנת 1904 (ה'תרס"ד) יצא עבורם לתוניס וערי צפון אפריקה, ובשנת 1905 (ה'תרס"ה) יצא עבורם לקולקטה ושאר ערי הודו.

כשחזר משליחותו, החל לשמש כאב בית הדין של העדה הספרדית בירושלים, לצד הרב יעקב דאנון והרב אברהם פילוסוף. נודע כדרשן ובעל קול נעים, ובמשך שנים רבות שימש כחזן.

הרב סעדיה "רבנו" בנבנישתי 1876–1957 היה מורה ומחנך בירושלים, בבוכרה, בסוריה ובלבנון, מנהיג הקהילה היהודית בקוריינטס שבארגנטינה, וחבר בית הדין של העדה הספרדית בירושלים.

מפרט: טוב מאוד.