מכתב בכתי"ק של ה'אמרי בינה' אל הגה"ק רבי אליהו גומאכער מגריידיץ - תרכ"ג

מכתב בכתי"ק של ה'אמרי בינה' אל הגה"ק רבי אליהו גומאכער מגריידיץ - תרכ"ג

מכתב שלם בכתב קדשו של מרן הגאון רבי מאיר אויערבאך בעל ה'אמרי בינה' אל הגה"ק רבי אליהו גומאכער מגריידיץ בנוגע לענייני ה'חלוקה' בא"י.

בראש הדף מופיע תחילה מכתב בקשה נרגש אותו שיגרו  שלושה אחים; ר' מיכאל ליב, ר' חנא, ור' שמעון בני ר יעקב קאפל כ"ץ שבאו לירושלים מן העיר 'פאזנען' אל "ידיד ה' וידיד נפש בית ישראל הרב הג' צדיק נשגב מעוטר ביראת ה'... מו"ה אלי' הי"ו אב"ד ור"מ דק"ק גריידיטיץ"

בדבריהם, מתנים הם את  צערם על כך שיושבים בארץ זה כו"כ שנים ואינם מקבלים דמי חלוקה. ראשי הכוללים מצידם ניצלו את העובדה שלא היו בירושלים עוד עולים ממדינתם של האחים ודחו אותם מכולל אחד אל רעהו. ו"גודל הצער והדוחק שמצאתנו אי אפשר להעלות על הכתב... ועבדיכם רעבים בלא לחם ומים, כי אפי' מים פעיה"ק קונים בכסף".

על כן מבקשים האחים "למחול  ולכתוב  לאלו הכוללים המקבלים מעות מדינתנו ליתן לנו חלקינו כמו שמחלקים לכל אה"ק, כי למה נגרע... כי נוגע ממש לפיקוח נפש ואין לנו שום בגד ללבוש ופרנסה..." ומתחננים מעומק לבם אל רבי אליהו "התעוררו נא חוסו נא על שלשה נפשות מישראל שבאו לאה"ק למען כבוד שמו ית' לבדו בלי שום פניה... ואין אנו מבקשים רק שיהי' לנו במה להחיות את נפשנו בלחם צר ומים לחץ..."

בחלקו השני של הדף הוסיף רבינו ה'אמרי בינה' מכתב המלצה בכתב ידו וחתימת יד קודשו אותו שיגר אף הוא לרבי אליהו, וביקש אף הוא "לעורר רחמים בעד הני שלושה אחים השואלים כהוגן" תוך שהוא  מצדיק את בקשתם וכותב: "ובאמת הם נדחים מכולל הו"ד (הולנד - דויטשלאנד. ק. ) על לא דבר כי פקידי אנסטרדם מחלקים לכולל הו"ד והנותר מחלקים ליתר הכוללים, מה אכפת להו אם יכנסו עוד שלושה אנשים שיקבלו..." ומסיים בחותמי הברכות:  'הנני ידידו עוז דושת"ה באהבה עזה מצפה לישועת ד' וארצו בב"א....",  ובחתי"ק.

מרן הגה"ק רבי מאיר אויערבאך מקאליש בעל ה'אמרי בינה': (תקע"ה - תרל"ח) היה רב גאון  מפורסם בפולין ולאחמ"כ ממנהיגי הישוב האשכנזי באר"י.

רבינ ונולד בעייירה 'דוברי' שבקאליש, לאביו הגאון רבי יצחק אויערבאך שכיהן כאב"ד העייר. בהיותו בן עשרים וחמש שנים בלבד התמנה לישב על כסאו של אביו ולאחמ"כ כיהן כרב ואב"ד בערים נוספות והרבה לעורר בדבר ישוב ארץ ישראל.

בשנת תרי"ט על רבינו לחונן את עפר הארץ, בחפצו "לפרוק מעלי עבודתי בצורכי ציבור וחשקה נפשי אך לחבק תורתינו הקדושה ולשבוע נפשי בצחצחות אורות התורה ותקעתי אוהלי בקדש לשבת בעיר אשר בחר ה' ללמוד וללמד... הקרבתי על מזבח ציון וירושלים כל מחמדי ... בחרתי לשבת גלמוד בארבע אמות של הלכה בקודש ". שם שימש תחילה כממלא מקומו של הגרש"ס בראשות בית הדין בעת שהגרש"ס הוצרך לצאת מקודש לחו"ל, אך לאחמ"כ השאירו בתפקיד אותו מילא  עד יומו האחרון, כמו"כ עמד בנשיאות מוסדות שונים בישוב.

כאשר שת רבינו לבו לסכסוכים הרבים המתנהלים לעיתים בין הכוללים השונים, שינס מותניו והקים אם ידידו ורעו הגאון רבי שמואל סלאנט רבה של ירושלים את 'ועד הכללי כנסת ישראל' שאיגד תחתיו את כל הכוללים גם יחד, ופעל רבות להקמת השכונות החדשות בירושלים. אחת התקנות החשובות והמפורסמות המיוחסות לרבינו, היא זו האוסרת על שימוש בכלי מגינה בשמחות נישואין בירושלים, לאחר שאלת חלום שערך בעקבות מגיפה שפרצה בעיר.

מפרט: [1] דף, נייר, מספר שורות ממכתב האחים כתובות גם בעבר השני. כעשר שורות בעצם כתב יד קדשו של הגה"ק האמרי בינה וחתימתו, 22x20 ס"מ.

מצב: טוב, קמטים וקרעים קטנים בשוליים, חור קטן עם פגיעה קטנה בטקסט בראש המכתב הראשון.