והנה מעשי אבותי בידי שלא להרבות בהסכמות על ספרים ומפני חיבתו יצאתי מגדרי להגיד לו יושר דברי אמת"! מכתב הסכמה נדיר ...

והנה מעשי אבותי בידי שלא להרבות בהסכמות על ספרים ומפני חיבתו יצאתי מגדרי להגיד לו יושר דברי אמת"! מכתב הסכמה נדיר וייחודי מאת הרה"ק בעל הכנסת מרדכי מסאדיגורה - תל אביב תשל"ו.

מכתב ההסכמה ניתן לרבי אהרן אפרים פישל הרלינג.

מכתבי הסכמה מהאדמו"ר מסדיגורא נדירים שכן האדמו"ר כותב במכתב זה "והנה מעשי אבותי בידי שלא להרבות בהסכמות על ספרים ומפני חיבתו יצאתי מגדרי להגיד לו יושר דברי אמת"..

האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן - (תרנ"ז - תשל"ט). היה האדמו"ר (הרביעי) בחסידות סדיגורה. נולד בסדיגורה לרבי אהרן פרידמן, בעל "קדושת אהרן", מסדיגורה. בהיותו כבן 16 שנים הוכתר לכהן כאדמו"ר, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה יחד עם שאר אדמו"רי רוז'ין. לאחר המלחמה היה פעיל באגודת ישראל, ובכנסייה הגדולה הראשונה, בהיותו בן 26 בלבד, מונה לחבר ב"ועד הפועל העולמי" של אגודת ישראל ולנשיא קרן התורה. בשנת תרפ"ג (1923) הקים את ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל. בשנת תרפ"ה החל לשלוח חסידים לארץ ישראל, ובשנת תרצ"ג הוא ביקר בארץ ובל"ג בעומר הדליק את המדורה בהדלקה המסורתית במירון. בכנסייה הגדולה השלישית בשנת תרצ"ז היה מראשי המצדדים בתמיכת אגודת ישראל במדינת היהודים. באדר תרצ"ט (1939) עת ביקר שוב בארץ ישראל, ביקר את דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין, ובבואו לצאת ביקש האדמו"ר מהוסיאטין לראות את הדרכון שלו, כשנתן לו את הדרכון, לקח האדמו"ר מהוסיאטין את הדרכון ושמו בכיסו ולא החזיר לו אותו, בכדי שלא יוכל לחזור לאירופה, וכך הוא ניצל מהשואה. ואף הצליח להעלות את בני ביתו לארץ טרם פרוץ השואה. הקים את בית מדרשו בעיר תל אביב, והמקום הפך לאבן שואבת, ורבים נושעו מברכותיו. בשנות השואה ערך טיוטה לקול קורא שישלח על ידי אגודת ישראל בעניין מצב יהודי אירופה. לאחר השואה פעל למען הניצולים ובין היתר התכתב עם הנציב העליון ונפגש עם חיים משה שפירא בנידון. נפטר בגיל 83 בכ"ט בניסן תשל"ט, ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. דברי תורתו על התורה ועל המועדים הופיעו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27*21 ס"מ.

מצב; טוב מאוד.