אגרת בחתימת יד קדשם של גדולי תלמידי האור החיים הקדוש. ירושלים, תק"ז [1747]. נדיר. כולל תגלית על תלמידים לא ידועים ...

אגרת בחתימת יד קדשם של גדולי תלמידי האור החיים הקדוש. ירושלים, תק"ז [1747]. נדיר. כולל תגלית על תלמידים לא ידועים של האור החיים

תלמידי האור החיים הקדוש:
רבינו חיים בן עטר [תנ"ו-תק"ג], המכונה על שם ספרו 'האור החיים הקדוש'. רצה להחיש את גאולת ישראל על ידי הקמת ישיבה בירושלים, שחבריה יתנהגו בקדושה וחסידות, ביום יעסקו בתורה ובלילה ירבו בתפילות ותחינות על הגאולה ועל עם ישראל וצער השכינה.
הוא יצא ממרוקו בלוויית מספר תלמידים, הגיע לליוורנו ופעל לביסוס הישיבה. באיטליה הצטרפו עוד מספר תלמידים ובשנת תק"ב הגיעו לארץ ישראל ובתוככי עיר הקודש הקים את ישיבתו – ישיבת כנסת ישראל.
וכך כותבים תלמידיו הגדולים בהקדמתם לספרו של האור החיים 'ראשון לציון': "עזבנו ארץ מולדתנו ובזרועו קבצנו מסוף העולם ומקצוי ארץ ובאנו אל הארץ להסתופף בצל החכמה אשר אמרנו בצלו נחיה באברתו יסך לנו".
תיאורים מרהיבים על סדרי הלימוד והאווירה הקדושה והנשגבה שהייתה בין כתלי הישיבה ובצלו של האור החיים הקדוש מופיעים: באגרות שנשלחו לאיטליה, בהקדמה הנ"ל ובהקדמת ספר קדשי דוד.
אולם לא ארכו לו ימי שבתו בירושלים ופחות משנה לעלייתו שבה רוחו אל האלוקים. גם לאחר סילוקו של צדיק, המשיכה הישיבה הקדושה להתקיים על ידי תלמידיו.
(מקורות. מ, בניהו, לתולדות בית המדרש כנסת ישראל בירושלים, ירושלים (רבעון) כרך ב' עמ' ד-קיז).
 
לפנינו אגרת נדירה באופן מיוחד ובעלת חשיבות היסטורית. חתומה בחתימת יד קדשם של גדולי תלמידי הרב המופלא רבי חיים בן עטר ומהקרובים אליו ביותר, שהסתופפו בצלו בישיבתו הקדושה 'כנסת ישראל' בעיה"ק ירושלים.
באגרת,  תנחומים אל רבי אברהם ורבי עמנואל אירגאס מליוורנו, בני הגאון המקובל רבי יוסף אירגאס מליוורנו בעל שומר אמונים ומבא פתחים, על פטירת דודם אחי אביהם הגביר רבי משה אירגאס. באגרתם מציינים תלמידי האור החיים שהם עורכים 'השכבה' לנפטר ולומדים לעילוי נשמתו.
על אף שלא מופיע באגרת שם הישיבה במפורש, ברור הדבר שכותבי האגרת הינם תלמידי ישיבת 'כנסת ישראל' שהמשיכה להתקיים לאחר פטירת האור החיים. רובם של החתומים על האיגרת ידועים בכך שהיו מבני הישיבה והם יעידו גם על השאר. (ראה: מ. בניהו לתולדות בית המדרש כנסת ישראל בירושלים, ירושלים כרך ב' - רשימת תלמידי הישיבה הידועים לדורותיה). באגרת ההיסטורית שלפנינו נחשפים שמותיהם של שלושה תלמידים נוספים שלא נזכרו ברשימתו של בניהו.

תלמידי האור החיים הקדוש החתומים על האגרת:
רבי חיים יהודה אמזאלג – מגדולי תלמידי האור החיים. רבו מזכירו בספרו ראשון לציון (ביצה יט, ב): "הקשה החכם השלם כמה"ר חיים יאודה אמזלאג הי"ו אחד מבני הישיבה". רבי חיים יהודה אף חתום בהקדמת הספר ראשון לציון.

רבי דוד שמואל חיים חסאן - נולד בעיר סאלי שבמרוקו, שם התקרב לרבינו האור החיים ונעשה לתלמידו המובהק ויד ימינו. הוא עלה עם האור החיים לירושלים דרך ליוורנו ואף בה המשיך ליצוק מים על ידיו. רבי דוד נחשב לאחד התלמידים הידועים והקרובים ביותר לאור החיים, החיד"א בשם הגדולים מציין את עובדת היותו תלמיד האור החיים (מערכת ד' אות יח). הוא חתום עם קבוצת התלמידים בהקדמתם לספר ראשון לציון לרבם האור החיים.

רבי שם טוב גבאי - תלמידו המובהק של האור החיים. עלה עמו ממרוקו לארץ ישראל ולמד בישיבתו של האור החיים כנסת ישראל בירושלים. הוא חתום יחד עם תלמידי האור החיים בהקדמתם לספר 'ראשון לציון'. החיד"א בשם בגדולים מזכיר שהיה תלמיד האור החיים.

רבי יהודה די אבילה – מתלמידי האור החיים. חתום יחד עם תלמידי האור החיים בהקדמתם לספר ראשון לציון.

רבי צבי לוי – מתלמידי האור החיים, הוא נזכר בין חברי הישיבה ברשימת הישיבות שבספר המעלות לשלמה. רבי צבי יצא כשד"ר ירושלים למרוקו.

רבי יעקב פאריינטי - מתלמידי האור החיים וכנראה עלה עמו ממרוקו. יצא כשד"ר לאיטליה מטעם הישיבה בשנת תק"ד לאחר פטירת האור החיים. אגרות מאתו בעניין הישיבה נדפסו בקובץ סיני כרך ע עמ' פו-צא.

רבי יעקב אצבאן – מתלמידי האור החיים, הוא נזכר בין חברי הישיבה ברשימת הישיבות שבספר המעלות לשלמה.

רבי משה מאנדיל; רבי שמואל ביבאס; ורבי אליהו יוסף סורנאגא.

שלושת התלמידים האחרונים נחשפים לראשונה באגרת שלפנינו.

[1] גליון נייר מקופל לשני דפים. 18X24 ס"מ כל דף (בדף הראשון מופיע גוף המכתב ובדף השני פרטי השולח והנמען). נייר עבה ואיכותי. כתיבה מזרחית.

מצב טוב. כתמי זמן.