מכירה פומבית 160 חלק א' אמנות ישראלית ובינלאומית
תירוש
30.1.16
כיכר דה שליט, הרצליה פיתוח, ישראל

המכירה הסתיימה

פריט 76:

לודוויג בלום
1975 - 1891 (* פריט שהגיע מחו"ל)

פריט שהגיע מחו"ל
לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $70,000
הערכה :
$ 50,000 - $80,000
עמלת בית המכירות: 15%
מע"מ: 17% על מחיר הפריט המלא והעמלה
תגיות:

1975 - 1891 (* פריט שהגיע מחו"ל)

הכותל המערבי, 1971,
שמן על בד, 97X195 ס”מ,
חתום ומתוארך.

מקוריות הציור אושרה ע”י גב’ מירה חן, נכדת האמן.

מקור: האוסף הפרטי של הצייר מנשה קדישמן.

בלום נחשב לעתים קרובות ל”מסטר”, או ”מייסטר” בהגייה הגרמנית הנוהגת בעברית, מונח שמבטא כבוד לטכניקה שלו ולכישוריו, אך גם משייכו לעבר לא מוגדר, במחוזם של ה”אולד מאסטרס”, אמני העבר - הרחק הרחק מהאמנות הישראלית העכשווית, העוסקת בניסויים ובפתיחת אופקים, בשאיפתה להשתייך לאמנות המאה העשרים הבינלאומית. האירוניה בשיבוצו של בלום בתוך עבר כה רחוק היא, כי יותר מכל אמן אחר מבני דורו לכד בלום, בנטורליזם רגיש, את האידאלים הישראליים ואת ההישגים בזמן אמת - מן ההתיישבות החקלאית של ימי טרום המדינה, דרך מלחמת העצמאות, סמלים לאומיים ופיתוח תעשייתי. עם זאת, היו אלה תיאורי ארץ הקודש שלו, שקשרו את שמו של בלום למסורת האוריינטליסטית. הוא הוקסם בוודאי מנופי הארץ וכמה מציוריו פוסעים בעקביהם של הציירים-תיירים האירופאים, שעיצבו את מראות ארץ הקודש בדרכם. אך בלום לא היה אורח מזדמן. הוא חזר אל אותם מקומות וצייר אותם שוב ושוב לאורך חייו, לא רק את המקומות הידועים, אלא גם מקומות צדדיים ומראות מוכרים פחות. הציור האוריינטליסטי ספוג בהיבטים של אמונה, בעיקר זיקת הנצרות לארץ התנ”ך. בלום הציע מבחר של מקומות קדושים: יהודיים, נוצריים ומוסלמיים, אך הוא לא התעניין ברגש הדתי. אדרבא, בלום גילה עניין במרחב, באור ובצבע - ובהם התמקד. אם הילך הציור קסם על הצופה לא היה זה בהכרח בגלל ההקשר הדתי, אלא יותר בגלל הווירטואוזיות ביצירת האשליה. הנוף בציוריו של בלום אינו במה לסיפור קדום: זהו המקום עצמו, כפי שהוא נגלה לעיני מתבונן במאה העשרים, בניגוד לנוף התנ”כי ”האותנטי”, שאותו ביקשו לגלות הציירים האוריינטליסטים מן המאה התשע עשרה. הנטורליזם של בלום התיר לו להכניס גם סימני פיתוח ומבנים מודרניים לתוך מסגרת התמונה ולשלבם בתוך הנוף.
לודוויג בלום, הציוני בלב ונפש, הוקסם לא רק מן העבר המיתי של הארץ, אלא לא פחות מכך מן ההווה ומן העתיד שלה. האידאליזם והאופטימיות שלו נשתמרו ברבות מעבודותיו, בתמונות בעלות האופי הפולקלורי של רחובות השוק, בברק הצבעים בציורי הנוף שלו ובתנופה של המכחול בהנחת הצבע. כיום, כאשר עול ה”עכשווי” ו”החדש” הוסר זה מכבר – ולו בעבור הצייר הזה – אנחנו יכולים לגלות את לודוויג בלום לא רק כצייר רב איכויות, אלא גם כאמן, שהיה חלק מן התמונה הרחבה יותר של אמנות ישראל ותרבותה.
ארץ מול שמים - הציור של לודוויג בלום, דליה מנור, בית התפוצות, מוזיאון העם היהודי, 2009 , עמ׳ 49 .


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נגישות
menu