ספר מעשה צדיקים להרה"צ רבי אברהם כלפון (האבר"ך) זיע"א. נדפס לראשונה מכתב יד עם תוספות מרובות ועיונים נפלאים מהגאון ...

ספר מעשה צדיקים להרה"צ רבי אברהם כלפון (האבר"ך) זיע"א. נדפס לראשונה מכתב יד עם תוספות מרובות ועיונים נפלאים מהגאון הרב אסף רביב שליט"א.

בספר מזכיר רבי אברהם מעשיות וסיפורים על גדולי הדור וסיפורי מופת אישיים ופרטיים. עניני קברי צדיקים וקדושתם. ועוד ועוד המון עניינים חשובים ומתוקים מדבש. 

בין השאר הספר חשוב גם מבחינת חקירת ההסטוריה כשלעצמו, היות והמחבר מזכיר בכל מעשה ממי שמעו כגון רבותיו ועוד רבים כגון שדרי"ם שנקלעו לעירו וכו'. 

ספר מדהים ומתוק מדבש. מצב טוב מאד. 

רבי אברהם כלפון ("האבר"ך"; 1735, ליוורנו איטליה - 1819, צפת) היה פרשן מקרא ותלמוד, משורר, כרוניקאי ומנהיג קהילת יהודי טריפולי בסוף המאה ה-18.

נולד לגביר רפאל כלפון בליוורנו שבאיטליה, שאליה הגיעה משפחתו מלוב, בן למשפחת גבירים וסוחרים משפיעים שהנהיגו את יהדות טריפולי במשך תקופה ארוכה במשרת ה"קאייד". נימול על ידי הרב חיים אבן עטר ששהה באותה עת בליוורנו.

הרב כלפון לא למד בישיבה, אלא אצל מלמדים פרטיים. בין היתר נמנה עם תלמידיהם של הרבנים מסעוד חי רקח, דוד טייאר, רוחים הדיין, ומשה לחמייש.

בסיום לימודיו נישא לבתו של הגביר ישעיה ארביב, ולאחר מכן ככל הנראה הצטרף לאביו בניהול עסקי המסחר שלו, תוך קביעת עיתים לתורה. בגיל 19 הוא כבר נמצא חתום על הסכמה, לצד אביו ולצד דייני טריפולי, הרבנים דוד טייאר ובנימין ואתורי, שבה הוצמדו לו התארים "גביר" ו"החכם השלם". בגיל 26 כבר הוכר בעירו כבעל כישרון פיוטי, והתבקש לכתוב קינה על מצבת הרב מסעוד חי רקח.

בצעירותו הקים בביתו ספרייה, שהייתה מהגדולות ביותר בטריפולי, והכילה ספרי מדרש, הלכה, מוסר, אגדות, היסטוריה, פילוסופיה ושירה. בנוסף הכילה הספרייה כתבי יד עתיקים ונדירים, והעתקים של כתבי יד שהעתיק בעצמו, במקרים שבהם לא יכל להשיג לעצמו את כתב היד המקורי. מהאוסף שהיה בספרייה זו שאב מידע רב לספריו שחיבר.

כדי לתעד את עברה ההיסטורי של יהדות טריפולי, חקר רבות בארכיוני הממשל המקומי, והעלה על הכתב את הממצאים שמצא. כך גם תיעד בכתב חידושים, סיפורים, מאורעות היסטוריים ופסקי הלכה ששמע משד"רי ארץ ישראל שביקרו בביתו.

ניהל קשרים והתכתבות עם החיד"א, הפיץ את ספריו בלוב, ופגש אותו בליוורנו מאוחר יותר בחייו (1804-5).

בשנת 1778 מונה לשמש כקאייד וכמנהיג קהילת יהודי טריפולי עד לשנת 1781. בתקופה זו עסק בפעילות ציבורית, ובמקביל לא הזניח את ספרייתו ועבודת כתיבת חיבוריו. בפעם השנייה שבה מונה לתפקיד הקאייד, בין השנים 1792–1795, הייתה זו תקופה שבה חוותה הקהילה מספר זעזועים קשים. בשנים 1793–1795 יהודי טריפולי סבלו רבות עקב סכסוך בין השליט הקרמאנלי של לוב לבין מורד מוסלמי בשם עלי ברע'ול (ברגול) שהגיע בראשות צי קורסארים מאלג'יריה. כחלק מהסכסוך, גם הקהילה היהודית הייתה מטרה לאלימות, ובנו של הרב כלפון עצמו, דוד, הועלה באש על המוקד ביחד עם אישים נוספים. על כך חיבר הרב כלפון קינה רוויית כאב. לבסוף גורשו המורדים מטריפולי והקהילה היהודית ניצלה מסכנה קיומית, ועל כך חוגגים יהודי לוב פורים שני מדי כ"ט בטבת - "פורים ברגול". בשבת של לפני כ"ט בטבת נוהגים יהודי לוב לשיר את הפיוט "מי כמוך" שחיבר הרב כלפון לזכר הנס של הצלת הקהילה היהודית.

הרב כלפון היה משורר וכותב פורה. עניין רב הוא מצא בכתיבת קורותיה של קהילת יהודי טריפולי וקורות מנהיגיה בדורות שקדמו לו, וכתביו מהווים מקורות היסטוריים חשובים אודות הקהילה. ספרו "סדר הדורות" עוסק בהיסטוריה של יהדות טריפולי. רק חלקים ממנו השתמרו עד ימינו, אך אלו מהווים את אחת מהכרוניקות היחידות אודות הקהילה. ספריו "מחנה אברהם" ו"מעשה צדיקים" מספרים את סיפורם של רבנים ודמויות חשובות בתולדות הקהילה והיהדות. בנוסף חיבר ביוגרפיה על מכרו החיד"א. מלבד ספרים אלו, חיבר ספרי הגות רבניים; ספרו "חיי אברהם" עוסק בטעמי דינים ומנהגים; ספרו "לקט אברהם" מביא מדרשים, סיפורים וחידות; ספרו "לקט הקציר" (תקע"ב) עוסק בפרק אורח חיים בשולחן ערוך, ויצא לאור בישראל במהדורה חדשה בשנת 1992; ספרו "מליצי יושר" עוסק באתיקה. בנוסף לאלו ישנם עוד חיבורים רבים שלו כלפון בכתב יד.

אהבתו וכמיהתו לארץ ישראל באה לידי ביטוי בשיריו ובכתביו השונים. בשנת 1806 עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, שם חי ופעל בעשור וחצי האחרונים לחייו.

משפחתו

לא ידוע כמה ילדים היו לרב כלפון, אך בכתביו הוא מזכיר שמונה מהם: רפאל - בנו הבכור, חיים - נפטר במגפה בשנת ה'תקמ"ו, נהוראי - נפטר באותה מגפה, בת - נפטרה באותה מגפה, דוד - נרצח על ידי מושל טריפולי, לאלהום - נפטרה לאחר סיבוך בלידה, רחמים - כיהן במשרת ה"קאייד" והדפיס את הספר "חיי אברהם" של אביו, ואסתר.