מכירה פומבית 164 חלק א'
אמנות ישראלית ובינלאומית
תירוש
צור קשר עם בית המכירות
28.1.17
הרצליה, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 44:
יוחנן סימון
|
|
|
נמכר ב: $55,000
הערכה :
$
35,000 - $50,000
עמלת בית המכירות: 15%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
1976 - 1905
דמויות בקיבוץ, 1950 ,
שמן על בד, 44X71 ס”מ,
חתום ומתוארך.
ציור-שמן, ציור-קיר, כרזה – יוחנן סימון של 1950 מבקש לטשטש את הגבולות בין כל אלה. אמנם, מזה שנתיים שהוא חבר ב”אופקים חדשים”, קבוצה שהניפה את דגל ההפשטה, אך הוא ממשיך להאמין, שגם ציור ריאליסטי-חברתי, שבמסורת דייגו ריברה (לו הוא נאמן מאז הפגישה עמו בניו- יורק, 1934 ), עשוי לבטא אף הוא ערכים צורניים של יחסי צבע, מתחים קומפוזיציוניים, מקצב וכו’. וכך, עם מעט מאמץ, תוכלו לאתר גם בציור הנוכחי ניגודים בין קווים מאוזנים לקווים מאונכים
(ה”ברושים” מאחור, למשל), או דבקות ”סזאנית” באדום-כחול (חם-קר), אף צורות גיאומטריות (במבנים, בתנוחות הגפיים ועוד), ואפילו הפשטה בפני הדמויות ובגופן. אין ספק: פרנן לז’ה של שנות ה- 40-30 שימש ליוחנן סימון נתיב מוצא בין הריאליזם להפשטה, או – אם תרצו – בין דייגו ריברה ליוסף זריצקי. בהתאם, המונומנטאליות בנוסח ציורי-קיר, ההעמדה התיאטרלית- מלאכותית של הדמויות, הדידקטיות (”ראו את המופת האנושי של החברה הקיבוצית!”), הסימפ טריה – סימון לא ויתר על כל אלה בבחינת אמן מודרניסטי שהוא גם אמן מגויס, אמן אידיאולוגי,
ראש וראשון לריאליסטים החברתיים של ציירי הקיבוץ. תוכן הציור – אימהות וילדים בקיבוץ – מרכזי ביותר ביצירת סימון. תגלו אותו לאורך שנות ה- 40 ברבים מציורי ”מנוחה בקיבוץ”, ”שבת בקיבוץ”, ”משפחה בקיבוץ”, ”בחצר הקיבוץ”, ”שעת הילדים”, ”מטפלות וילדים” ועוד ועוד. הקשר בין משפחתיות לקולקטיביות, שבחי הפריון, תהילת האישה-אם, תקוות העתיד הגלומות בילדים
– כולם אחראים לדחיסה החוזרת ונשנית של אימהות (ומטפלות) וילדים בציורי האמן. בספרה על סימון מ- 2001 הצביעה טלי תמיר על המתח בין תא-המשפחה הבורגני לבין הקומונה הקיבוצית. האם צייר סימון תמונות של אידיליה קיבוצית, או שמא תמונות של עמידה אופוזיציונית כנגד רעיון ביטול התא המשפחתי לטובת הקבוצה? ”הנוכחות הבולטת כל כך של אינטימיות משפחתית
על רקע הקיבוץ עשויה להתפרש כאמירה אישית-אופוזיציונית (גם אם לא לגמרי מודעת).” (עמ’ 98 ) ולכן: ”לנוכח קו חינוכי נוקשה זה (של הימנעות מאינטימיות מפנקת בין הורים לילדיהם/ג.ע), שהיה מקובל כל כך ב’שומר הצעיר’, בולט המגע הפיזי המודגש בין הורים לילדים בציוריו של סימון.” (עמ’ 100) עוד שנתיים, יפרוש יוחנן סימון מקיבוץ גן-שמואל, יעבור לתל אביב, וציורו יידע תפניות אל מחוזות אחרים של צורה ותוכן. לפי שעה, הרי לנו סימון בשיאו האמנותי ובאחד מציוריו
היותר משובחים.
גדעון עפרת
$
הערכת מחיר: $50,000 - 35,000
$
הערכת מחיר: $50,000 - 35,000
| דמויות בקיבוץ, 1950 , שמן על בד, 44X71 ס”מ, חתום ומתוארך. ציור-שמן, ציור-קיר, כרזה – יוחנן סימון של 1950 מבקש לטשטש את הגבולות בין כל אלה. אמנם, מזה שנתיים שהוא חבר ב”אופקים חדשים”, קבוצה שהניפה את דגל ההפשטה, אך הוא ממשיך להאמין, שגם ציור ריאליסטי-חברתי, שבמסורת דייגו ריברה (לו הוא נאמן מאז הפגישה עמו בניו- יורק, 1934 ), עשוי לבטא אף הוא ערכים צורניים של יחסי צבע, מתחים קומפוזיציוניים, מקצב וכו’. וכך, עם מעט מאמץ, תוכלו לאתר גם בציור הנוכחי ניגודים בין קווים מאוזנים לקווים מאונכים (ה”ברושים” מאחור, למשל), או דבקות ”סזאנית” באדום-כחול (חם-קר), אף צורות גיאומטריות (במבנים, בתנוחות הגפיים ועוד), ואפילו הפשטה בפני הדמויות ובגופן. אין ספק: פרנן לז’ה של שנות ה- 40-30 שימש ליוחנן סימון נתיב מוצא בין הריאליזם להפשטה, או – אם תרצו – בין דייגו ריברה ליוסף זריצקי. בהתאם, המונומנטאליות בנוסח ציורי-קיר, ההעמדה התיאטרלית- מלאכותית של הדמויות, הדידקטיות (”ראו את המופת האנושי של החברה הקיבוצית!”), הסימפ טריה – סימון לא ויתר על כל אלה בבחינת אמן מודרניסטי שהוא גם אמן מגויס, אמן אידיאולוגי, ראש וראשון לריאליסטים החברתיים של ציירי הקיבוץ. תוכן הציור – אימהות וילדים בקיבוץ – מרכזי ביותר ביצירת סימון. תגלו אותו לאורך שנות ה- 40 ברבים מציורי ”מנוחה בקיבוץ”, ”שבת בקיבוץ”, ”משפחה בקיבוץ”, ”בחצר הקיבוץ”, ”שעת הילדים”, ”מטפלות וילדים” ועוד ועוד. הקשר בין משפחתיות לקולקטיביות, שבחי הפריון, תהילת האישה-אם, תקוות העתיד הגלומות בילדים – כולם אחראים לדחיסה החוזרת ונשנית של אימהות (ומטפלות) וילדים בציורי האמן. בספרה על סימון מ- 2001 הצביעה טלי תמיר על המתח בין תא-המשפחה הבורגני לבין הקומונה הקיבוצית. האם צייר סימון תמונות של אידיליה קיבוצית, או שמא תמונות של עמידה אופוזיציונית כנגד רעיון ביטול התא המשפחתי לטובת הקבוצה? ”הנוכחות הבולטת כל כך של אינטימיות משפחתית על רקע הקיבוץ עשויה להתפרש כאמירה אישית-אופוזיציונית (גם אם לא לגמרי מודעת).” (עמ’ 98 ) ולכן: ”לנוכח קו חינוכי נוקשה זה (של הימנעות מאינטימיות מפנקת בין הורים לילדיהם/ג.ע), שהיה מקובל כל כך ב’שומר הצעיר’, בולט המגע הפיזי המודגש בין הורים לילדים בציוריו של סימון.” (עמ’ 100) עוד שנתיים, יפרוש יוחנן סימון מקיבוץ גן-שמואל, יעבור לתל אביב, וציורו יידע תפניות אל מחוזות אחרים של צורה ותוכן. לפי שעה, הרי לנו סימון בשיאו האמנותי ובאחד מציוריו היותר משובחים. גדעון עפרת |
|
$ | הערכת מחיר: $50,000 - 35,000 | ||||
