מכירה פומבית 156 חלק א' אמנות ישראלית ובינלאומית
31.1.15
כיכר דה שליט, הרצליה פיתוח, ישראל

המכירה הסתיימה

פריט 127:

אברהם נתון
1959 - 1906

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 

הערכה:
$ 12,000 - $16,000
עמלת בית המכירות: 15%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
תגיות:

1959 - 1906
דו צדדי: דמות בנוף,
קומפוזיציה, 1957 ,
שמן על בד, 62X46 ס”מ,
חתום ומתוארך.

תצפית על יצירתו של נתון מגלה מספר גדול מאוד של רישומים, בעוד מספרם של הציורים נמוך באורח ניכר. ממצא זה אינו בלתי שכיח - אך דומה שבמקרה של נתון, שאינו נתפס כרשם מובהק, היחס המספרי בין העבודות על נייר לבין הבדים קיצוני למדי. מנהגו של נתון לצייר ציורים חדשים על בדים ישנים ומצוירים נותן הסבר חלקי בלבד למצאי זה. כשלעצמו, ייתכן שיש בנוהג זה משום עדות לקיום חומרי לא שופע; אבל ממיעוטם היחסי של ציוריו המוקדמים אפשר להסיק גם מידה של ביקורת עצמית.
אמנם, בכל מופשטיו של נתון אפשר לאבחן את ”חוק הצורות הרבועות”, התקף לכללים המיחבריים המגוונים שניסח במקבצי העבודות השונים ביצירתו. מקבציו המופשטים, כמו אלה של העשור הקודם, הם בבחינת נושא ווריאציות. בנוסח זה נפרשים ומתפתחים מיחברים הנבנים מיחסים שונים בין המרובעים לקווי ציר, בחלוקות שונות ובמגוון של סולמות צבעים ורקעים. מעניין להיווכח שגם במערכים שבהם הציר חסר, הצורות בדרך כלל אינן צפות בריק אלא מעוגנות במשטח ולעיתים בוקעות ממנו. כך נוצרות חלוקות פנימיות ואיזונים צבעוניים שונים, עולמות שיש בהם פוטנציאל של תנועה, המתקיימים זה לצד זה ולעיתים משיקים זה לזה או מצטלבים זה בזה. הצורות הרבועות, בהיות רכיב במיחבר, תמיד מתייחסות זו לזו: העולמות הנפרדים של נתון אינם מנוכרים אלא נענים לסדר מכונן תואם. המיחברים הללו דוברים ריבוי.
אברהם נתון: רטרוספקטיבה, גם ההפשטה באה ”מהראש”, אירית הדר, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2008 , עמ’ 22-23 , 109 .

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא