הסידור הראשון שנדפס בירושלים – נדפס "על טהרת הקודש" אצל רבי ישראל ב"ק - תר"ב

סדור תפלת ישראל, כמנהג ק"ק ספרדים, עם דינים, פיוטים ובקשות. ירושלים, תר"ב [1842]. דפוס רבי ישראל בק. בשער הסידור מצויינת מעלתו וקדושתו, שנדפס בעיר הקודש ירושלים, על טהרת הקודש "כי כל העוסקים במלאכת הקודש מבני ישראל המה".
הספר העברי הרביעי שנדפס בירושלים. ראה ש' הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, מס' 4. הסידור הראשון שנדפס בעיה"ק ירושלים.
בפתח הסידור נדפסו מכתבים חשובים מאת גאוני ארץ ישראל, הספרדים הפרושים והחסידים. אלו מכתבים היסטוריים בתולדות הדפוס העברי בארץ הקודש.
המכתבים נכתבו בשנת תר"א, עת עלה ירושלימה המדפיס החסידי רבי ישראל ב"ק, לאחר שהתגורר "מזה זמן בגליל העליון והוציא כמה הוצאות לתקוני מלתא [בהקמת דפוס] ואחר כל עמל וטורח כשבאו האויבים ושללו כל העיר כנודע שברו מזבח הדפוס וגנבו כמה כלים ומהם קלקלו באופן שהיה לו הפסד גדול עד שכמעט מוכרח לעשות ולתקן הכלים כולם או מקצתם מחדש, על ידי פיזור [כספי] גדול, ולמיחש מיהא בעי כי בהמשך הזמן יעלה ויבוא איזה מדפיס אחר וישיג את גבולו בעסק המלאכה הנזכרת". הרבנים גם מתארים את גודל חשיבות מפעל ההדפסה של רבי ישראל ב"ק, בין היתר שידפיס גם כמה כתבי יד קדומים שנמצאים בירושלים, "ועוד בה טוב ומטיב לכמה בני אדם יתפרנסו מריוח בהתעסקם עמו לצורך מלכת הדפוס". משום כך מעניקים לו כל הרבנים רשיון בלעדי להדפסת ספרים בירושלים.
על המכתב הראשון חתומים רבני הספרדים, בהם רבי יהודה נבון ורבי יצחק קובו. המכתב השני הוא מהאדמו"ר רבי אהרן משה מגזע צבי מבראד. המכתב ים הבאים הם מרבי ישעיה ברדקי, ומרבי משה ריבלין "המגיד דורש לציון", מנהיגיה הנערצים של עדת הפרושים (מכתבים מהם כמעט ואינם מצויים בספרים מאותן שנים!). רבי משה ריבלין חותם כך: "דברי משה בן אדוני אבי מוה"ר הלל זצל בהרב החסיד כבוד ר' בנימין הצדיק ריבלין זצוק"ל משקלאב, והייתי מגיד מישרים בק"ק שקלאב וכעת הנני דורש לציון שתבנה בב"ב אכי"ר".
המכתב הבא הוא מאת רבניה הספרדים והאשכנזים של הקהילה היהודית בצפת, משנת תר"ב. גם מתארים את ההרס של הפורעים בצפת, ואת החורבן שהותירו בבית דפוסו של ר"י בק בעיר, ואוסרים להקים דפוס אחר בעיר צפת, מבלי רשותו של ר"י בק.
לאחר מכן נדפסו מכתבים (משנת תר"ב) מרבני טבריה וחברון, וכן מכתב נוסף מרבני ירושלים.
בהקדמתו הארוכה והמרתקת של המדפיס רבי ישראל בק, הוא מספר על תלאותיו בצפת ועל הדפוס החדש שהוא מייסד בירושלים: "ואחרי כל הרפתקאי בישי דעדו עלי דבר וחרב ורעב... רעש גדול... הוכרחתי לעלות ההרה וקבעתי דירתי פה... ירושלם".
בדף האחרון בסידור נדפס 'לוח השנים' לשנים תר"ג-תר"ו.
קנב דף. 15 ס"מ.
מצב טוב. עותק שמור על נייר איכותי. איכות הדפוס מרשימה ביופיה. סימני עש. כריכת עור חדשה.