תשובה הלכתית ארוכה בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי משה פרובינצאלו (הרמ"ף), מגאוני דורו של ה'בית יוסף', מגדולי ...

תשובה הלכתית ארוכה בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי משה פרובינצאלו (הרמ"ף), מגאוני דורו של ה'בית יוסף', מגדולי הפוסקים באיטליה

דף גדול ובו תשובה הלכתית ארוכה בכתב יד קודשו ובחתימתו של הגאון הרמ"ף, רבי משה פרובינצאלו זצ"ל. מנטובה, שכ"ב. התשובה כוללת מחיקות והוספות בכתב ידו.
התשובה פותחת במילים: ראיתי דברי מכ"ת והנם למראה עיני טובים ונכוחים מצד וקשים מצד, האמת כן הוא...".
נושא התשובה: קיום פסק בית דין בעניין תביעה שהגיש רופא יהודי, ושאלה האם אפשר לדון מחדש בבית דין אחר (שלא בפני הנתבע?).
בתוך הדברים מבאר הרמ"ף את החשיבות לקיים את פסק בית הדין המקורי, "שכן דרך משפט צדק ושמוע בין אחיכם, מי בעל דברים יגש, ולא תשא שמע שוא, מדבק שקר תרחק, ומאמרי חז"ל על הכתובים ההם... ולא יעבור הדבר בלא ספק לכלל גאוני הדור... ועדיין נחוש מעיר לעיר וממלכה לעם אחר ואין לדבר סוף...".
דף גדול, כתוב משני צידיו. בסופו חתום: הצעיר משה בכ"מ אברהם פרובינצאלי ז"ל.
בתחתית העמוד כתב: "אחלי החכם כמ"ה שלמה..."; "עוטה אור כשלמה בתורה ובחכמה, מרנא ורבנא הגאון כמוהר"ר ברוך חזק ..."
העמ' השלישי ריק, והעמ' הרביעי מספר שורות בכתב יד.

רבי משה פרובינצאלי זצ"ל (הרמ"ף) כיהן כרבה בקהילת האיטליאנו במנטובה שבאיטליה, ונתפרסם כאחד מגדולי התורה וכאיש אשכולות. השיב תשובות לכל דורש, ופנו אליו בשאלות ממקומות רבים, באיטליה ומחוצה לה.
כנראה בצעירותו כיהן כדיין בקהילת מודינה. בהמשך כיהן כרב קהילת הלועזים במנטובה, וניהל שם ישיבה לקבוצת תלמידים שנקראה בפיו "החבורה", וכן העביר שיעורים בבית הכנסת הגדול שבעיר.
שמעו הגיע גם לפולין ולארץ ישראל. תשובותיו מוזכרות בהערכה בשו"ת הרמ"א (סימן נט), (שו"ת אמונת שמואל סימן ד), (אבקת רוכל סימן קצה), שו"ת המבי"ט (ב קלח) ועוד, למרות שרבים חלקו עליו בתוקף. בתשובות הרבות שכתב, הגן וחיזק את מנהגי יהודי איטליה.
הרמ"ף עורר לא אחת ויכוחים גדולים באיטליה ומחוצה לה. ויכוחים אלו, שנבעו לרוב בעקבות פסקים שפסק, גררו לא אחת התקפות פומביות כנגדו, ופעמים אחדות אף הורד מתפקידו והוחרם (אמנם, החרמות בוטלו וכו הוא שוב לתפקידו לאחר מכן). אחד הפולמוסים הגדולים שהתעוררו היה, כשחלק על הרמ"ע מפאנו שפסק על הקבלה כי אין להניח תפילין בחול המועד, ולעומתו רמ"ף חייב בתקיפות להניח תפילין בחוה"מ כדרך הנגלה. הפולמוס בנידון נמשך גם בדורות הבאים, ורבים מרבני הדור באיטליה יצאו להגן על קהילות רבות שהמשיכו במנהגם מכבר, וכפסקו של רמ"ף, להניח תפילין בחולו של מועד.
לבסוף, הרמ"ף התקבל כפוסק חשוב למרות החרמות, כפי שכותב החיד"א בספרו "שם הגדולים", שידוע כי נמנע מלהביא חכמים שנפלה אודותם מחלוקת, ואף על פי כן לא נמנע מלהביא את רמ"ף, וכותב כי הרמ"ז תמך בו ואמר: "שלא ישגיחו בתשובות אחרונים כי אם התשובות שרומז הרב כנסת הגדולה ומהר"מ פרובינציאל".
רבי עזריה מן האדומים כותב בספרו "מאור עיניים" כי את החיבור "כסף משנה" לרבי יוסף קארו על הרמב"ם שלח לרמ"ף על מנת שידפיסו במנטובה. ואכן במהדורה הראשונה של הכסף משנה, שנדפסה בשנים של"ד-של"ו, מזכירו המגיה בהקדמתו במילים אלה: "הרב המובהק כמהר"ר משה פרובינצאלו יצ"ו שהוא במנטובה ומצודתו פרוסה בצפת תוב"ב לזרז הרב המופלא בעל הכסף משנה להועיל בו את הרבים".
נפטר בד' באלול של"ו.
תלמידו הגדול רבי יהודה מוסקאטו שנודע בעיקר בזכות פירושו "קול יהודה" לספר הכוזרי, כתב עליו הספד מר. הרמ"ע מפאנו שלח לו שאלה הלכתית, והוא חותם בסופה: "תלמידך הצעיר". בתשובה שכתב אחר פטירתו של הרמ"ף, הוא מונה את שבחיו: "כי ידעתיו חכם גדול וחסיד, זקן ויושב בישיבה תמיד, וממית עצמו על עיון ההלכות, ואנהרינהו לעיינין בהרבה גופי תורה".
חיבר מספר ספרים, ומתשובותיו נדפס שו"ת מהר"ם פרובינצאלו, ב' חלקים (נדפס ע"י מכון ירושלים). אלה הדברים, מנטובה שכ"ו. הסכמה על הדפסת הזוהר, בראש תיקוני הזוהר, מנטובה שי"ח. הגהות על ספר בחינת העולם, מנטובה שט"ז.
31 ס"מ. דף מקופל לשניים, ארבעה עמודים.
מצב: טוב. משוקם מקצועית.