מכתב הלכתי ארוך ובו שבע תשובות נחוצות בכתב ידו של מרן רבי משה פיינשטיין זצ"ל, אל בעל 'רבבות אפרים' – 8 עמודים!

מכתב ארוך ובו מספר תשובות הלכתיות נחוצות בכתב יד קודשו של עמוד ההוראה מרן רבי משה פיינשטיין זצ"ל, אל תלמידו המובהק רבי אפרים גרינלבט זצ"ל בעל שו"ת 'רבבות אפרים'.
שמונה עמודים כתובים. כולל תיקונים ומחיקות בכתב ידו. בסיום המכתב חתימת קודשו של הרב פיינשטיין זצ"ל.
תוכן התשובות:
התשובה הראשונה: "הנה באחד שאכל בסעודתו הרבה מינים ולא אכל אלא חצי כזית מפת, אם מכיון ששבע הוא מחוייב לברך ברכת המזון, או לא".
התשובה השניה: "ובדברי יום טוב אחרון שהיו רק תשעה מתפללין והעשירי היה בן ארץ ישראל".
התשובה השלישית: "ובדבר החיתולים של התינוקות, לאחר הכיבוס מותר לקרות ק"ש כנגדן".
התשובה הרביעית בהלכות חציצה.
התשובה החמישית: כשהמניין הוא קבוע בשעה מאוחרת בלילה, והוא בימי הספירה, והוא צריך לאכול, אם מותר לאכול אף שהוא קודם הספירה, או שיספור קודם".
בתוך כך הוא מתייחס לעניין נוסף: "וגם בלולב שנוהגין הרבה מדקדקין לברך קודם התפילה תמיהני מהא דתדיר קודם".
התשובה השישית: "בדבר אלו הנוהגין לברך על שיר השירים וקהלת".
התשובה השביעית: "בדבר אחד ששכח לספור... ונזכר אחר שקיבל שבת, מבעוד יום, אם עדיין יכול לספור כמו שסופרין למחר".
מצב טוב.
רבי משה פיינשטיין, אביהם של ישראל, נשא את משא הדור במשך עשרות שנים. היה בנם של גדולים ועוד בצעירותו נודע בגאונותו ובשקידתו הגדולה. מקום גידולו היה אצל חכמי ישראל בליטא, אך תורתו הופיעה בתפארתה באמריקה, שם הפך לתל תלפיות להורות הלכה לישראל. יחד עם ידידו הגאון העצום רבי אליהו הענקין, עמד בראש עולם התורה שם. דרכו בחייו ובפסיקתו הייתה מתונה ויסודית. כדרכם של הפוסקים האשכנזים, בנה את תשובותיו מן היסוד – סוגיות הגמרא ושיטות הראשונים, ועל גביהן דברי הפוסקים. באישיותו ובפסיקתו נתמזגו הטיפוסים של ראש ישיבה ושל פוסק, הלמדנות הישיבתית וכוח הפסיקה. ללא שום סתירה הוציא ספרי חידוש על סדר המסכתות בשם "דיברות משה", יחד עם תשובות הלכתיות בשם "איגרות משה". אלו ואלו עשו פירות ומתבדרין בבי מדרשא.