היבלת - חוברת הומוריסטית וציורית לכבוד יובלו של חיים יענק'ל העגלון הירושלמי המיתולוגי, אשר הסיע גם את הרצל בביקורו ...

היבלת - חוברת הומוריסטית וציורית לכבוד יובלו של חיים יענק'ל העגלון הירושלמי המיתולוגי, אשר הסיע גם את הרצל בביקורו בארץ. תרע"ב, 1912

היבלת - "חוברת מקדשת כולה לענייני מחלת היובלים שבארץ ישראל", מאת [קדיש יהודה סילמן]. ירושלים, תרע"ב [1912].
חוברת הומוריסטית השמה ללעג את "מחלת" חגיגות היובל, שרבו בקרב הישוב היהודי בארץ. היא מספרת על יובלו [יום הולדתו ה-50] של אחת מהדמויות המיתולוגיות ביותר בירושלים בתקופה העות'מאנית - העגלון, בה"א הידיעה, חיים יעקב, אשר אגדות סופרו עליו, ונזכר בספרים רבים בני התקופה.

חיים יעקב שירת גם בגדוד העברי, כשהוא בן שישים! למגינת לב הוא נהרג בתאונת דרכים. במאמר הספד שכתב לזכרו זקן הסופרים אז"ר, תארו כ"אחד הטיפוסים הנעלים האידיאליסטים"!

תוכן החוברת:
סדר החגיגה: "... שבתי כל העגלונים מעבודתם הציבורית ויתקשטו לכבוד החג הלאומי והחדיש הזה... נתאספו כולם עם סוסיהם ועגלותיהם... אצל שער יפו, מרכז ההנהלה הסוסית, ומשם יצאה התהלוכה וחתן היובל בראשם".
"תולדות רבי חיים יעקב מירושלים חתן היובל". כולל תיאור מפורט של עלייתו ארצה. בתוך כך מסופר איך הגיע לעבודת העגלונות, שבהיותו נער בן עשר, רעב ללחם, חיפש "לברוא מלאכה חדשה, מלאכה שאין עדין יהודים עוסקים בה, כדי שלא אזיק לאחר. והמלאכה היא מלאכת העגלונית. רוצה אני להיות בעל עגלה". "מי שלא ראה את הנער העגלון מנהיג את הסוסים, מרים את השוט ומאיים עליהם - לא ראה מעולם עגלון שמח בעבודתו!". קרל נטר פגש את הנער והתאהב בו, והזמין אותו ללמוד במקוה ישראל. במשך הזמן גילה נטר שהנער "אינו לומד כלל אלא מתעסק כל היום בסוסים ובעגלות", ואז ברח הנער בן יקבל עונש, וישוב לבאב אל וואד, שם המשיך לעבוד בעגלונות, במשך שלושים וחמש שנה. "תנו כבוד לרבי חיים יעקב מירושלים".
לאחר מכן יש מאמר "קוי זוהר בחיי המיובל". "החגיגה איננה בכל אופן חגיגה פרטית, כי אם אנו רואים בה חגיגה של הכלל, מר ירושלמי יצר שיטה חדשה בהנהגה... אלפי אלפים פעם מתרומם השוט באויר, אבל רק לעיתים רחוקות הוא יורד על גו סוסיו, שיטה זו היא הפתעה אנושית, וגם אפשר לומר שמקורה הרגש הפנימי, ונחוצה היא לחיים החדשים בא"י...".
המאמר הבא: "ערך עבודתו של רבי חיים יעקב".
לאחר מכן "זכרונות מהילדות", מאמר הומוריסטי שכתב אחד "מעסקני הישוב" בשנת תר"ע.
אחר כך נדפסו "מכתבים לחתן היובל", כולם כמובן מלאי הלצות ובדיחות.
במעטפת האחורית של החוברת נדפסה מודעה: "הננו מתכבדים להודיע לכל תושבי ארצנו הקדושה בכלל ובפרט, כי נכונים אנו להוציא לכל מי שרוצה, מחתני היובלים, עיתון ליובלו, לספר את פרשת גדולתו של חתן היובל"...
פריט מיוחד ונדיר מאוד, המשקף את הבאי והווי החיים העבריים בישוב הקטן בארץ באותם ימים, בדרך של הלצות ובדיחות. מטבע הדברים לא נשתמרו עותקים רבים מחוברת הומוריסטית זו שנדפסה לשעתה.
16 עמ', 18 ס"מ.
מצב טוב. חיבור הדפים מעט רופף.