עותק מיוחס - מהדורה היסטורית של התלמוד הבבלי, שעוררה פולמוס גדול: מסכת ברכות, עם תרגום אשכנזי ופירוש מאת אפרים משה ...

עותק מיוחס - מהדורה היסטורית של התלמוד הבבלי, שעוררה פולמוס גדול: מסכת ברכות, עם תרגום אשכנזי ופירוש מאת אפרים משה פיננער, ברלין, תר"ב – העותק של הצייר הרמן שטרוק

בפתח הספר חותמת של הפעיל הציוני, והצייר הנודע, הרמן שטרוק. וכן הקדשה בכתב יד מאת ידידו שהעניק לו את הספר בשנת תרע"ט.
על המהדורה המיוחדת שלפנינו:
לפנינו ניסיון לתרגם את התלמוד לגרמנית, כהמשך מפעלו של משה מנדלסון בביאור המקרא. תכניתו של מנדלסון הייתה כפולה: לתרגם את המקרא לגרמנית, ולהוסיף ביאור המיוסד על הפשט המתאים ללשון המקרא ולענייניו. למעשה מנדלסון עצמו רק החל במלאכה, ותלמידיו ובני חוגו השלימו אותה על ספרים נוספים בתורה ובשאר ספרי המקרא. כבר בעבודתו זו, על המקרא, נעו אמות הספים: תרגום המקרא לגרמנית, שפת ההשכלה, העלה מיד את ההשוואה לתרגום המקרא ליוונית. לא פחוּת היה החשש מן הביאור שנאמנותו היחידה היא לפשט הלשונות.
ד"ר פינר חפץ להמשיך מפעל זה אף אל התורה שבעל פה - לתלמוד. גם כאן כוונתו כפולה: לתרגם לגרמנית ולכתוב ביאור על דרך הפשט. בביאור עצמו ניכרת יכולת הלימוד של פינר. הוא עוסק במציאת הפשט הפסוק בכל השקלא והטריא, ומשתמש בפירושים על פי הפשט שהוא מוצא אצל גדולי המפרשים, כ'פני יהושע' ואחרים. אמנם, לדרכו, הוא לא מהסס להציע פירושים מקוריים משל עצמו, שלדעתו נאמנים יותר לפשט.
על הוצאת ספר זה עמל המחבר כעשר שנים. תכניתו הייתה להוציא את הש"ס הבבלי והירושלמי מתורגם לגרמנית בעשרים ושמונה כרכים.
אף כאן נעו אמות הסיפים. גם כאן קיבל בתחילה כמה הסכמות מגדולי הדור, ולבסוף, משעמדו על כוונתו, חזרו בהם.
למרבה הפלא עלה בידו של פינר להשיג הסכמה אף מגדול הלוחמים בהשכלה - החת"ם סופר. לפי המסופר אירע הדבר כאשר ביקר אצל החת"ם סופר וסיפר לו על התרגום אשר, לפי דבריו, יָגעו בו חכמי ישראל גדולי הדור אשר היו בקיאים ומצוינים בשפה הגרמנית, וכוונתם בעבודה הגדולה הזאת הייתה להראות לנוכרים את האוצר הטוב הנמצא בחז"ל. החת"ם סופר שמח מאוד בעבודה זו, ולא עמד על טיבו של ד"ר פינר. הסכמתו הרעישה את גדולי ישראל אשר חשו לכתוב לו כי שגגה יצאה מלפני השליט, והחת"ם סופר מיהר לצאת במכתב גלוי שבו התנער מן ההסכמה ואף יצא נגד הספר בחריפות. בסופו של דבר, מלחמתו של החת"ם סופר הצליחה, ופינר לא המשיך בעבודתו על יתר המסכתות.
המחבר הצליח להגיע לקיסרים, מלכים ושרים של אומות העולם. בראש המסכת הדפיס את מכתבי הברכה שקיבל מקיסר רוסיה, מלך פרוסיה, מלך בלגיה ועוד.
את הכרך הזה הקדיש המחבר לניקולאי הראשון, קיסר רוסיה.
מסביבתו הקרובה התקשה יותר לקבל הסכמות. את הכרך מעטרות הסכמותיהם של כמה מרבני גרמניה, ואחר כך הסכמות ממרחקים, מגדולי הרבנים הספרדים. אין בספר הסכמות מגדולי ליטא ופולין.
על אודות פרשה זו ראה מאמרו של הרב יחיאל גולדהבר, "ירושתנו", ג', תשס"ט, עמ' ש"י-של"ג.
פריט היסטורי חשוב ביותר ונדיר!
367עמ'. 44 ס"מ.
מצב: טוב. כריכה קדמית ואחורית מנותקות.