המכתב הקדום ביותר של ראש תנועת המוסר, "גדול הדור ביראה", רבינו יצחק בלאזר זיע"א – תוכן נפלא על שבח ההתנהגות המוסרית ...

המכתב הקדום ביותר של ראש תנועת המוסר, "גדול הדור ביראה", רבינו יצחק בלאזר זיע"א – תוכן נפלא על שבח ההתנהגות המוסרית – נכתב קודם עלותו ארצה! יחיד במינו!

מכתב קדום ונדיר במיוחד, כתוב כולו בכתב יד קודשו של "גדול הדור ביראה" רבי יצחק בלאזר זיע"א, וחתום בחתימת קדשו.

נדירות: נדיר באופן יוצא מן הכלל, קרוב לוודאי שהנו יחיד מסוגו בעולם. לא נראה מעולם פריט דומה לו במכירות פומביות!
עד היום נראו מכתבים ספורים עליהם חתם הגר"י, אולם מכתב שלם וארוך שכזה בכתב ידו – לא נראה כלל. גם אותם המכתבים הנדירים הנם מתקופת מגוריו בירושלים, לאחר שנת תרס"ד. אולם כאן מכתב שקודם לכך ב-14 שנים, מתקופת מגוריו בחו"ל, ומטבע הדברים מכתבים מתקופה זו הנם נדירים הרבה יותר.

תאריך: ז' בניסן תר"ן.

מיקום: קובנה.

תוכן המכתב: לעומת המכתבים ולמסמכים שנראו עד היום מהגר"י בלאזר, שעסקו בענייני ציבור או בענייני חולין, הרי שהמכתב שלפנינו הינו בעל תוכן מוסרי נהדר, והוא מבטא יפה את יקרת אישיותו של הגר"י ואת דרכיו המוסריות, המשבח את המידות הטובות ויראת ה' טהורה.
רקע למכתב: רבי מרדכי פרידמן ז"ל פנה אל הגר"י בלאזר בהתעניינו על אודות בחור שהתגורר באיזור קובנה, לעניין שידוכים עם בתו.
במכתב שלפנינו הגר"י משבח בהפלגה יתירה את מעלותיו של הבחור המדובר, וכן מזכיר את אביו: "אחד היה אברהם כבוד הרב הגאון המפורסם צדיק יסוד עולם הנודע למשגב בתורתו וצדקתו וחסידותו ופרישותו כש"ת מו"ה אברהם זצוק"ל". "ובנו יבדל לחיים הבן יקיר הזה הולך בעקבות אביו הרה"ג זצ"ל..."; "ואי"ה בודאי לאילנא רבא ותקיפא יתעביד".
18 שורות בכתב יד קודשו!

תולדותיו בקודש
רבי יצחק בלאזר (תקצ"ז-תרס"ז), מגדולי תלמידי רבי ישראל מסלאנט ומהדיר ספרו "אור ישראל". כיהן כרבה של פטרבורג. אחרי פטירת רבו בשנת תרמ"ג, נשא את דגל תנועת המוסר בעולם ועמד בראש המחזיקים בשיטת המוסר, במיוחד כנגד המתנגדים שקמו לה.
הגר"י בלאזר כתב את “אור ישראל” – ספר יסוד בלימוד המוסר, המבוסס על אגרותיו של רבי ישראל סלנטר, שבמשך תקופה ארוכה היה החיבור היחיד שנתחבר על – ידי תנועת המוסר. חיבורו בהלכה: “פרי יצחק” בשני חלקים.
עלה לארץ ישראל בשנת תרס"ד ונבחר על ידי רבני ירושלים לשאת על שכמו את הנהגת הציבור הירושלמי, במשרת נשיא ה"הוועד הכללי" בירושלים, למרות חולשתו וזקנותו.
נפטר בי"א באב תרס"ז, ואע"פ שביקש בצוואתו שלא להספידו, דיבר הרב יוסף חיים זוננפלד לפני מיטתו, וכן הרב קוק הספידו ביפו בנימוק ש"גדולי הפוסקים האחרונים החליטו כי על "גדול הדור" אין מועיל הצווי "שלא להספידו", א"כ לו אף אם לא נוכל להכריע מי הוא "גדול הדור" שלנו במקצוע ההלכה וים התלמוד עכ"פ בחכמת היראה והמוסר ידוע היה המנוח ל"גדול הדור" שלא הניח אחריו תמורתו".

על מצבתו נכתב:
ככוכב דרך לאלפי רבבה אורו זרח מתלמידי גאון ישראל מסלאנט הוא המיוחד לשם בישראל גאון עצום צדיק ועניו נשגב רבנו יצחק זצוק"ל בלאזער... איה שוקל וסופר, חכמתו וגבורתו בעבודת ד', ומסירת נפשו להגדיל תורה מוסר ויראה, תורת אמת היתה בפיהו, ורבים השיב מעון. העמיד תלמידים הרבה...".

מצב טוב מאוד. קרע עם חסרון קל בפינה העליונה, ללא פגיעה או חסרון בטקסט.