"אין רוחי נוחה בזה - שבודאי הנהיגו הקדמונים כן כדי שיעמוד.. להמתים זכות התורה" -תשובה הלכתית מעניינת וארוכה מאת ...

"אין רוחי נוחה בזה - שבודאי הנהיגו הקדמונים כן כדי שיעמוד.. להמתים זכות התורה" -תשובה הלכתית מעניינת וארוכה מאת פוסק הדור רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל בעל 'שבט הלוי'.

תשובה הלכתית מעניינת וארוכה בכתב יד קדשו ובחתימתו של פוסק הדור הרב שמואל הלוי ואזנר זצ"ל. אל הרב אליהו שלזינגר רבה של שכונות גילה ומקור חיים בירושלים. 

התשובה עוסקת בכמה עניינים הלכתיים - א. לשנות אמירת תפילת יזכור בשמחת תורה לאחר תפילת שחרית, "אין רוחי נוחה בזה - שבודאי הנהיגו הקדמונים כן כדי שיעמוד.. להמתים זכות התורה". ב. בעניין נשים שהולכות עם חצאיות ארוכות האם צריכות ללבוש גם גרביים.. "לא ידעתי מה הספק.. א"כ מה לי בגד מה לי גרביים הרי הם מכוסות..".  ג. האם מותר להקטין את הגז באופן שנשאר ממנו אש קטן שממנו מדליק תמיד.. "לדידי פשוט דאסור גם למעט האש אסור משום מכבה". ד. שימוש בחיתולים חד פעמיים בשבת  להדביק ולהוריד האם זה מותר..

הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר (תרע"ג-תשע"ה) בעל "שבט הלוי", מגדולי פוסקי הדור האחרון. תלמידם של רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא ושל רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר (שניהם נספו בשואה), ולאחר מכן תלמיד מובהק לרבו הגאון רבי מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין. בשנת תרצ"ט עלה לארץ ישראל עם רעייתו. תחילה התגורר בירושלים, שימש את גדולי העיר, התבלט עד מהרה כאחד מתלמידי החכמים החשובים, ומונה לרב ומו"צ בשכונת גאולה. בשנת תש"ז עבר לבני ברק, לכהן בה כרב ואב"ד שכונת זכרון מאיר. מינוי זה בא בהמלצתו של מרן ה"חזון איש" שהכיר כבר אז בגדלותו ובכוחו של האברך הצעיר וצפה את עתידו. לאחר תקופה קצרה מונה לרבם של קהילות "חוג חתם סופר" בעיר. ברבות השנים הפך הרב וואזנר לאחד מגדולי הפוסקים והיה לסמכות הלכתית מקובלת על כל החוגים. השיב תשובות לאלפים, אשר נדפסו באחד-עשר כרכי ספרו שו"ת שבט הלוי.

מקבל המכתב, הרב אליהו שלזינגר (נולד תש"ט; 1949) הוא רבה של שכונת גילה ומקור חיים בירושלים מאז שנות השבעים, פוסק, מרצה ומחבר ספרים תורניים.[2] דף, נייר רשמי. הכל בכתב יד קדשו ובחתימתו. 21.5X14 ס"מ.

מצב; טוב מאוד, סימני קיפול.