Please note that offer can not be canceled after submission!
|
LOT 218:
תגלית חשובה ביותר! הגהות בכתב יד קודשו של הגאון הגדול והקדוש בעל המשכנות יעקב.
more...
|
|
|
Sold for: $1,400
Start price:
$
10
Buyer's Premium: 23%
More details
VAT: 17%
On commission only
|
תגלית חשובה ביותר! הגהות בכתב יד קודשו של הגאון הגדול והקדוש בעל המשכנות יעקב.
משכנות יעקב, שאלות ותשובות בד' חלקי השולחן ערוך. מאת רבי יעקב בן אהרן ברוכין אב"ד קרלין. ווילנא, תקצ"ח. מהדורה יחידה.
[6] קסג, ד'.
מצב; כללי טוב, חלק נדפס על נייר כחלחל, כתמים, כריכה מעט רופפת ובלויה.
הגאון הקדוש רבי יעקב ברוכין - (נקרא גם ר' יעקב קארלינער, או ר' יעקב שיק; ה'תקמ"א, 1780 - ה'תר"ה, 1844) היה רב ליטאי, רבה של קרלין. נודע על שם ספרו משכנות יעקב. נולד לרבי אהרון ממינסק שהיה בנו של רבי ברוך משקלוב, תלמיד הגאון מווילנא. בצעירותו נשלח ללמוד בישיבת וואלוז'ין והיה לתלמידו המובהק של מייסד וראש הישיבה רבי חיים מוולוז'ין, נחשב ל"תלמיד חבר" של רבי חיים, ואף היה מחליף אותו לעיתים באמירת שיעורים. (ראו חיים צינוביץ, עץ חיים, תל אביב, תשל"ב עמ' 144).
לאחר עוזבו את הישיבה עסק במסחר אך לאחר זמן שבו ראה ברכה במסחרו, ירד מנכסיו והסכים לשמש כרב בעיירה דויד-הרדוק.
משם עבר ושימש כרב בקהילת קרלין הסמוכה לפינסק. בקהילה זו שימש ברבנות עד יום מותו. לאחר מותו, החליף אותו בתפקיד הרבנות אחיו יצחק מינקובסקי מקרלין, מחבר הספר קרן אורה. שניהם נקברו בקרלין ועל קברם הוצבה מצבה משותפת.
נודע בתקופתו כאחד מגדולי הפוסקים במזרח אירופה.
ספרו הידוע הוא - שו"ת משכנות יעקב. בספר זה הוא דן בסוגיות הלכתיות בכל רחבי התלמוד. הוא נשא ונתן עם רבים מגדולי דורו ובהם רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי, רבי שלמה איגר, רבי דוד לוריא ואחרים. הוא מצוטט בספרי פוסקים רבים ביניהם ספריו של ידידו רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא, המשנה ברורה ורבים אחרים.
בסגנון תשובותיו הוא מזכיר את שיטת רבו שלמד בוולוז'ין. בתשובות רבות הוא מחדש חידושים משלו, ואינו מהסס לחלוק על פוסקים חשובים וקודמים לו.
בהלכות עירובין פסק שאין לסמוך על עמודי הטלגרף שיוכלו לשמש כצורת הפתח, כיוון שלא הותקנו לשם זה.
אחת מתשובותיו המפורסמת, היא בעניין רשות הרבים בימינו, בזאת הוא חולק על רבים מהפוסקים וקובע שאין לסמוך על כך שרשות הרבים היא אך ורק מקום העוברים בה שש מאות ריבוא (שש מאות אלף). בתשובה זו הוא נכנס לוויכוח ממושך עם הבית אפרים.
בין היתר התיר להרכיב תפוח עץ במין תפוח הנקרא "תפוח יערי" שפירותיו אינן אכילים ולא אסרו (כפוסקים אחרים) משום איסור כלאיים.
היה מעורב בשתי מחלוקות גדולות שהתרחשו במאה ה-19 בין מדפיסי התלמוד הבבלי. במחלוקת בין מדפיסי קאפוסט וסלאוויטא, בה הוא פסק שהאיסור על הדפסת ספרים, קיים כל זמן שלא נמכרו כל אותם ספרים, ומרגע שנמכרו הספרים, פג תוקף הסכמת הרבנים על איסור הדפסה נוסף. במחלוקת בין מדפיסי סלאוויטא למדפיסי וילנא הוא היה בין מצדדי המדפיסים בוילנא, בניגוד לדעת רוב רבני גליציה ופולין.
משכנות יעקב, שאלות ותשובות בד' חלקי השולחן ערוך. מאת רבי יעקב בן אהרן ברוכין אב"ד קרלין. ווילנא, תקצ"ח. מהדורה יחידה.
[6] קסג, ד'.
מצב; כללי טוב, חלק נדפס על נייר כחלחל, כתמים, כריכה מעט רופפת ובלויה.
הגאון הקדוש רבי יעקב ברוכין - (נקרא גם ר' יעקב קארלינער, או ר' יעקב שיק; ה'תקמ"א, 1780 - ה'תר"ה, 1844) היה רב ליטאי, רבה של קרלין. נודע על שם ספרו משכנות יעקב. נולד לרבי אהרון ממינסק שהיה בנו של רבי ברוך משקלוב, תלמיד הגאון מווילנא. בצעירותו נשלח ללמוד בישיבת וואלוז'ין והיה לתלמידו המובהק של מייסד וראש הישיבה רבי חיים מוולוז'ין, נחשב ל"תלמיד חבר" של רבי חיים, ואף היה מחליף אותו לעיתים באמירת שיעורים. (ראו חיים צינוביץ, עץ חיים, תל אביב, תשל"ב עמ' 144).
לאחר עוזבו את הישיבה עסק במסחר אך לאחר זמן שבו ראה ברכה במסחרו, ירד מנכסיו והסכים לשמש כרב בעיירה דויד-הרדוק.
משם עבר ושימש כרב בקהילת קרלין הסמוכה לפינסק. בקהילה זו שימש ברבנות עד יום מותו. לאחר מותו, החליף אותו בתפקיד הרבנות אחיו יצחק מינקובסקי מקרלין, מחבר הספר קרן אורה. שניהם נקברו בקרלין ועל קברם הוצבה מצבה משותפת.
נודע בתקופתו כאחד מגדולי הפוסקים במזרח אירופה.
ספרו הידוע הוא - שו"ת משכנות יעקב. בספר זה הוא דן בסוגיות הלכתיות בכל רחבי התלמוד. הוא נשא ונתן עם רבים מגדולי דורו ובהם רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי, רבי שלמה איגר, רבי דוד לוריא ואחרים. הוא מצוטט בספרי פוסקים רבים ביניהם ספריו של ידידו רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא, המשנה ברורה ורבים אחרים.
בסגנון תשובותיו הוא מזכיר את שיטת רבו שלמד בוולוז'ין. בתשובות רבות הוא מחדש חידושים משלו, ואינו מהסס לחלוק על פוסקים חשובים וקודמים לו.
בהלכות עירובין פסק שאין לסמוך על עמודי הטלגרף שיוכלו לשמש כצורת הפתח, כיוון שלא הותקנו לשם זה.
אחת מתשובותיו המפורסמת, היא בעניין רשות הרבים בימינו, בזאת הוא חולק על רבים מהפוסקים וקובע שאין לסמוך על כך שרשות הרבים היא אך ורק מקום העוברים בה שש מאות ריבוא (שש מאות אלף). בתשובה זו הוא נכנס לוויכוח ממושך עם הבית אפרים.
בין היתר התיר להרכיב תפוח עץ במין תפוח הנקרא "תפוח יערי" שפירותיו אינן אכילים ולא אסרו (כפוסקים אחרים) משום איסור כלאיים.
היה מעורב בשתי מחלוקות גדולות שהתרחשו במאה ה-19 בין מדפיסי התלמוד הבבלי. במחלוקת בין מדפיסי קאפוסט וסלאוויטא, בה הוא פסק שהאיסור על הדפסת ספרים, קיים כל זמן שלא נמכרו כל אותם ספרים, ומרגע שנמכרו הספרים, פג תוקף הסכמת הרבנים על איסור הדפסה נוסף. במחלוקת בין מדפיסי סלאוויטא למדפיסי וילנא הוא היה בין מצדדי המדפיסים בוילנא, בניגוד לדעת רוב רבני גליציה ופולין.
