מכירה פומבית 2
ארץ ישראל, התיישבות, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, גלויות ותצלומים, מכתבי רבנים ואדמו"רים, יודאיקה, ועוד
DYNASTY
צור קשר עם בית המכירות
30.7.19
רחוב אברהם פררה 1, ירושלים, ישראל
המכירה תתקיים ביום שלישי, כ"ז בתמוז תשע"ט, 30 ביולי 2019, בשעה 18:00 (שעון ישראל) עם כרוז.
המכירה הסתיימה
|
פריט 287:
מכתב מאת הגאון בעל ה'שרידי אש' בעניין השבועון 'העברי' מייסודו של הרב מאיר בר אילן
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $150
מחיר פתיחה:
$
150
עמלת בית המכירות: 22%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
מכתב מאת הגאון בעל ה'שרידי אש' בעניין השבועון 'העברי' מייסודו של הרב מאיר בר אילן
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יחיאל יעקב וויינברג, אל רבי מאיר בר אילן. נכתב על גבי כרטיס ביקור האישי של הרב ווינברג כ'אב"ד דפילוושקי והגליל' , שנות העשרה של המאה ה-20.
במכתבו כותב הגאון אודות מרת מושא רגנסבורג אשת ידידו הטוב כי כתביה ראויים לפרסמם ב'העברי' וכי 'סגנונה יפה ומבורך' ומשבח את כשרונה הספרותי, וצופה לה עתיד כי 'להמשך העת תהיה' לסופרת מפורסמת' ומבקשו כי יתייחס אליה בכבוד הראוי לה.
בשנת 1910 התיישב הרב מאיר בר אילן בברלין ושם יסד וערך את שבועון 'העברי', שבועון זה לא היה שבועון רשמי של תנועת המזרחי אבל היה כלי לביטוי הרעיונות הדתיים הלאומים ושירת את תנועת המזרחי. השבועון הופץ בברלין ובניו-יורק. על פי המכתב שלפנינו הגאון בעל ה'שרידי אש' היה מעורב פעיל בעיצוב השבועון ובהמלצת הראויים לכתוב בו לפני עניינו.
רבי יחיאל יעקב ויינברג (תרמ"ד-תשכ"ו 1884-1966), גאון ופוסק נודע, מגדולי תלמידי "הסבא מסלבודקה". כיהן בגיל צעיר כרב בפילווישקי (ליטא). לאחר פטירת ידידו הגאון רבי אברהם אליהו קפלן, נתמנה תחתיו לראש בית המדרש לרבנים בברלין. במהלך השואה גורש לפולין, שהה תקופה בגטו ורשה, שם כיהן כנשיא אגודת הרבנים. נשלח למחנה עבודה ושרד את השואה. לאחר המלחמה הגיע למונטריי שבשווייץ, שם עמד בראשות הישיבה עד פטירתו. חידושיו שניצלו מהמלחמה על ידי אחד מתלמידיו קיבלו את השם "שרידי אש".
[1] כרטיס ביקור. 10x6 ס"מ. כתמים. מצב טוב.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יחיאל יעקב וויינברג, אל רבי מאיר בר אילן. נכתב על גבי כרטיס ביקור האישי של הרב ווינברג כ'אב"ד דפילוושקי והגליל' , שנות העשרה של המאה ה-20.
במכתבו כותב הגאון אודות מרת מושא רגנסבורג אשת ידידו הטוב כי כתביה ראויים לפרסמם ב'העברי' וכי 'סגנונה יפה ומבורך' ומשבח את כשרונה הספרותי, וצופה לה עתיד כי 'להמשך העת תהיה' לסופרת מפורסמת' ומבקשו כי יתייחס אליה בכבוד הראוי לה.
בשנת 1910 התיישב הרב מאיר בר אילן בברלין ושם יסד וערך את שבועון 'העברי', שבועון זה לא היה שבועון רשמי של תנועת המזרחי אבל היה כלי לביטוי הרעיונות הדתיים הלאומים ושירת את תנועת המזרחי. השבועון הופץ בברלין ובניו-יורק. על פי המכתב שלפנינו הגאון בעל ה'שרידי אש' היה מעורב פעיל בעיצוב השבועון ובהמלצת הראויים לכתוב בו לפני עניינו.
רבי יחיאל יעקב ויינברג (תרמ"ד-תשכ"ו 1884-1966), גאון ופוסק נודע, מגדולי תלמידי "הסבא מסלבודקה". כיהן בגיל צעיר כרב בפילווישקי (ליטא). לאחר פטירת ידידו הגאון רבי אברהם אליהו קפלן, נתמנה תחתיו לראש בית המדרש לרבנים בברלין. במהלך השואה גורש לפולין, שהה תקופה בגטו ורשה, שם כיהן כנשיא אגודת הרבנים. נשלח למחנה עבודה ושרד את השואה. לאחר המלחמה הגיע למונטריי שבשווייץ, שם עמד בראשות הישיבה עד פטירתו. חידושיו שניצלו מהמלחמה על ידי אחד מתלמידיו קיבלו את השם "שרידי אש".
[1] כרטיס ביקור. 10x6 ס"מ. כתמים. מצב טוב.
תפריט נגישות
