החומשים של המקובל הנשגב "השד"ה" - רבי חיים שאול דוויק הכהן זיע"א – עם חתימות קדשו – הגהות

החומשים של המקובל הנשגב "השד"ה" - רבי חיים שאול דוויק הכהן זיע"א – עם חתימות קדשו – הגהות

ארבעה כרכים של חומשים, בהם למד גדול המקובלים רבינו חיים שאול דוויק הכהן זיע"א, המכונה השד"ה.
בראשי הספרים חתימותיו וחותמותיו של השד"ה.
חתימות עתיקות נוספות.
בחומש דברים הגהה עיונית בדף כב, וכן בדף טז במגילת איכה.
בסוף ספר בראשית חותמת "חיים דוויך ירושלים".
החומשים נדפסו בוינה, בשנת תרי"ט, במהדורתו של החכם שלמה זלמן נעטער.
תולדותיו
המקובל הרב הגאון חיים שאול הכהן דוויק זצ”ל- השד”ה, נולד בחאלב (סוריה) בשנת תרי"ח (1857).
מחכמי א”י ומגדולי מקובלי ירושלים. מנעוריו עסק בתורת הנסתר וכל שנותיו עסק בהפצת סודותיה ליחידי סגולה.
מילדותו ניכרו בו כישרונות עצומים שהתאחדו עם שקידתו המופלאה. לאחר שלמד בשקידה ש”ס ופוסקים החל מנעוריו ללמוד את תורת הנסתר. בשנת תרמ”ז (1886) עוד בטרם מנו לו שלושים שנה, התמנה למרא
דאתרא של חאלב, ולמרות שהיו בעירו תלמידי חכמים קשישים ממנו הללו קיבלו את מרותו.

בשנת תר”ן (1890), כשהיה בן 32 שנים עלה לארץ ישראל והצטרף לישיבת “בית אל” ועם הזמן התמנה לראש הישיבה.

משאת נפשו הייתה להנחיל את תורת הח”ן לכלל ישראל כדי להביא את הגאולה השלמה לעם. הוא הלך והתפרסם לתהילה בתפוצות ישראל כגדול בתורת הנגלה והנסתר.
כאשר נוסדה ישיבת “רחובות הנהר”, בשנת ה’תרנ”ח ( 1898 ) בשכונת הבוכרים על ידי הגביר ר’
ניסים נחום בה למדו כ-60 חכמי קבלה והתפללו עפ”י כוונות הרש”ש, נקרא רבנו לעמוד
בראשה ולהרביץ תורה לעדרים.
במשך כל ימות השנה עבר לפני התיבה בתפילות והיה עומד זמן רב ומתפלל עפ”י הכוונות
ללא סידור בידו. בימים הנוראים, רבים מבני ירושלים נהגו להצטופף בבית הכנסת על מנת
לזכות ולהתפלל עמו. בחזרת הש”ץ, כאשר הגיע לברכת ‘המחזיר שכינתו לציון’ היה
פורץ בבכי, ומדי יום מצאו את הקרקע במקום שבו עמד רטובה מדמעותיו.
בשנות מלחמת העולם הראשונה חש בעיניו. מכיוון שרופאים כמעט שלא היו בנמצא,
הפצירו בו בני ביתו ותלמידיו לצאת לחו”ל כדי לקבל טיפול רפואי לעיניו החולות ולמנוע
מהן עיוורון מוחלט. למרות הסכנה שנשקפה לעיניו, סירב רבנו בכל תוקף לעזוב את
הארץ. הוא נותח בעיניו בארץ – אך הניתוח לא הצליח והוא התעוור בשתי עיניו!. כאשר
התעורר מתרדמת הניתוח, ונודע לו ששוב לא יראה אור יום אמר: “הכול היה כדאי,
ובלבד שלא לעזוב את ארצנו הקדושה אפילו לשעה אחת בלבד!”.
נפטר ב- ד’ טבת התרצ”ג ( 1933 ) בעיה”ק ירושלים. חי כ 75- שנים.

מצב טוב. סימני עש משתנים, בדרך כלל זניחים. בלאי אופייני. בחומש בראשית חסר השער (ודפים נוספים בהתחלה?).