הספד בכתב יד על פטירת הרב דוד בן שמעון (הדב"ש) רב עדת המערביים בירושלים על ידו בנו, רבי רפאל אהרן מרבני מצרים, תר"מ.

הספד בכתב יד על פטירת הרב דוד בן שמעון (הדב"ש) רב עדת המערביים בירושלים על ידו בנו, רבי רפאל אהרן מרבני מצרים, תר"מ.

הספד בכתב יד מזרחי חצי קולמוס, יפה למראה, על הרב החכם רבי דוד בן שמעון - הידוע בכינויו – הדב"ש, רב לעדת המערביים ומייסדה בעיר הקודש ירושלים, שנכתב ע"י בנו הגדול רבי רפאל אהרן מרבני מצרים, כנראה בשנת פטירתו תר"מ.

נראה שההספד נאמר בקהל לרבים, וכנראה חסר מההספד בתחילה ואולי גם בסופו (וגם באמצע חסר חלק מהדף).

ההספד מתחיל במילים:

"נפל פתקא מן שמייא זצל"ה גם היא והיתה נפש אדוני דוד צרורה בצרור החיים.."

"ויען שראיתי בספרו הקדוש שער החצר בהשמטות דלא ניחא ליה בהלצות ולהרבות בתוארים ולספר שבחיו יותר מדאי, על כן לא הארכתי במליצה".

"הצדיק שאנו עסוקים בהספדו דהיה כל ימיו מתעסק בקדשים דינא רבא ודינא זוטא וקבץ פעלים הרבה לתו' וזיכה את הרבים".

"וכאן הבן שואל אלכם עדה קדושה על מי אבכה תחילה אם מפאת ההשתתפות דין אבא רחמנא אבי אבי רכב ישראל ופרשיו כי נפל נזרי משוש תפארתי".

19 עמודים צרים. 6 דפים חצויים לכל הרוחב. מצב בינוני ומטה.

מידות: 10.5/26.5 ס"מ.

הרב דוד בן שמעון - הדב"ש (תקפ"ד - תר"מ). עלה ממרוקו לארץ ישראל, בבואו לירושלים מצא הרדב"ש את קהילת המערביים במצב של עוני, דלות ומחסור. הרב החל לארגן את הקהילה המערבית, וייסד עדה עצמאית המנותקת מוועד העדה הספרדית בירושלים בשם ועד העדה המערבית בירושלים. למרות רצונו להישאר נחבא אל הכלים, כשהגיע לירושלים נודע ונתפרסם שמו. עסקן גדול בירושלים והקים את שכונת מחנה ישראל שמחוץ לחומות. הטביע את חותמו בכל נושא של תורה, יהדות ומוסדות צדקה וחסד, וכן פעל בלהט ובמסירות ליישוב ארץ ישראל. ספרו היחידי שנדפס בחייו היה הספר "שער החצר". לאחר פטירתו פורסמו גם אחרים: "שער המטרה" – על הלכות הקשורות לא"י. "שער תקדים" – מצוות הקשורות לארץ. "שער המפקד" – מנהגים ותקנות על א"י. "שירי תהילה" – בקשות ושירי נחמות לזמנים ומועדים ועוד.

בנו - רבי רפאל אהרן בן שמעון, בן הגאון רבי דוד בן שמעון (הדב"ש). אב"ד מצרים ומחבר ספרים רבים. על כתפיו נשא את כל עסקי הציבור במצרים, ודבריו היו נשמעים ומתקבלים על לב כל שומעיהם, וכל העם רחשו לו כבוד גדול ושתו בצמא את דבריו. גם הממשלה ושריה כיבדוהו, כי הכירו את מידות: אישיותו הדגולה. הרב בן שמעון ניצל את מעמדו כרב הראשי ואת קשריו עם הממשל המצרי כדי להלחם בהסתה אנטי-יהודית בעיתונות מצרים בשנת תרע"ד ניהל קמפיין רחב היקף כנגד הסתה אנטי יהודית נגן עיתון "אלאקדם" שהיה עוין במיוחד ליהודים. התמזגו בו כל המידות הטובות הנחוצות למנהיג ציבור. בשנת תרנ"ג, שנתיים אחר בואו למצרים, קיבל מהסולטאן מינוי רשמי כחכם באשי, וכעבור זמן מה קיבל גם בגדי שרד מאת השלטונות, ואף צוין באות כבוד ממשלתי עבור פועלו למען הציבור. שלושים שנה הנהיג את יהדות מצרים. בשנת תרפ"א עלה לארץ ישראל. מחיבוריו: "נהר פקוד" המשולב עם ספרו של אביו "שער המפקד", "נהר מצרים", "טוב מצרים", "ומצור דבש" ועוד