'בשם אחי כ"ק מרן מבעלזא שליט"א לרחם ולחוס על אלמנה מרת נפש'. מכתב ארוך בכת"י הגה"ק רבי מרדכי מבילגורייא למען פרנסת ...

'בשם אחי כ"ק מרן מבעלזא שליט"א לרחם ולחוס על אלמנה מרת נפש'. מכתב ארוך בכת"י הגה"ק רבי מרדכי מבילגורייא למען פרנסת אלמנה עם תוספת חידושי תורה. כ' שבט תש"ו [1946]

מכתב מרתק ביותר, ארוך ונדיר מאת מרן הגה"ק רבי מרדכי מבילגוריי בנו של הרה"ק מהרי"ד מבעלזא, אחיו של הרה"ק מהר"א מבעלזא ואביו של כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א. 

המכתב נכתב בשליחות קודש, אחיו, הרה"ק רבי אהרון קדוש ד' מבעלזא, ובו מבקשים האחים הקדושים מסגן יושב ראש בית הכנסת הגדול בתל אביב, שיפעל אצל מר דוד צבי פנקס, יו"ר הקהילה והמועצה הדתית, לבל תקופח פרנסת אלמנה המתפרנסת עם םבני' ממכירת תשמישי קדושה על יד בית הכנסת הגדול וכעת רוצים לסלקה ממקומה. 

המכתב ארוך במיוחד ובהמשכו נכנס הגה"ק מבילגורייא לפרטי הפרטים, מציע מקומות אחרים בהם תשוכן האלמנה ולשם תעבור מכירתה ולא תקופח פרנסתה.

הרב מבילגורייא מניף את ידו בדברי תורה והלכה, דן ומחדש בהלכות צדקה, בהלכות חזקה ובקדושת בית הכנסת, מנהגי ישראל לגבי החזקת עניים אומללים ומכירת חפצי מצווה בסמוך לבית הכנסת, בהלכה ובמנהג. 

יצויין, כי האחים הק' הגיעו לארץ ישראל ולתל אביב בשלהי חורף תש"ד [1944] ועד מהרה, היה הרב מבילגורייא מעורה היטב בחיים הציבוריים בארץ ישראל ובתל אביב בפרט. במכתב שלפנינו ניכרים דרכי הנהגתו ופעילותו, שליחויות הקודש שקיים וביצע בשליחות אחיו כ"ק מרן מהר"א מבעלזא, הן לטובת אלמנות ויתומים, הן בסדרי הקהילות והדת בבית הכנסת הגדול, קשריו עם חברי הרבנות והמועצה הדתית ועסקניה הדתיים של העיר. 

[1] דף ניר. 19 שורות בעצם כתב יד קדשו. 25x21.5 ס"מ. מעט קרעים, ללא חיסרון. מצב כללי טוב. 

הגה"ק רבי מרדכי רוקח 'בילגורייער רוב', נולד בשנת תרס"א, לאביו הגדול רשכבה"ג מהרי"ד מבעלזא. מצד אמו הרבנית היה נכדם של הצדיקים הקדושים לבית זוועהיל וקוברין. למד מידי יום ביומו בחברותא עם אביו הק'.  בגיל 25 הוכתר כרבה של העיר בילגוריי בפולין והקים בה תלמוד תורה מפואר עליו העיד אחיו 'כי על פניהם של התלמידים ניכרת הייתה השכינה הק'. 

בימי המלחמה העולמית, כאשר שהה אחיו, קדוש אהרון מבעלזא בפרימשלאן, ביקש מאחיו מבילגורייא לבל יעזוב אותם והם המשיכו בנדודיהם עד להגעתם יחד לארץ ישראל, תוך שהם עוברים בבוכניה ובהונגריה. 

בט' בשבט תש"ד [1944] הגיעו לארץ ישראל והתיישבו בתל אביב. המהר"ם מבילגורייא סייע לאחיו בשיקום חסידות בעלזא ובהקמת ראשית מוסדותיה.

בנו יחידו, שנולד לו בארץ הקודש הוא כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א, ממשיך דרכם בקודש של אבותיו הק' ושושלת הזהב לבית בעלזא.