מכירה פומבית 26 חלק ב' בולאות ותולדות הדואר, תצלומים, מסמכים, הרצל, ציונות, שואה, אמנות ועוד ושארית הפליטה
2.1.20 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 רחוב פתח תקוה 16, רוממה סנטר (קומה 2 במעלית) ירושלים
המכירה הסתיימה

פריט 285:

צ'ק מטיפוס נדיר של בנק אנגלו פלשתינה, 1906, לפקודת רבי נסים גרשון קורקידי עם חתימת ידו – תלמיד חכם ופייטן ראשי ...

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $60
מחיר פתיחה:
$ 50
הערכה:
$100 - $200
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
תגיות:

צ'ק מטיפוס נדיר של בנק אנגלו פלשתינה, 1906, לפקודת רבי נסים גרשון קורקידי עם חתימת ידו – תלמיד חכם ופייטן ראשי, סוחר ואיש ציבור, ממייסדי אחוזת בית - תל אביב, מראשי הקהל והמגשר בין ספרדים לאשכנזים - נדיר ביותר!
על פי ויקפדיה
אביו של הרב נסים, הרב אברהם, היה רב הקהילה בעיר ברגאמה, הסמוכה לאיזמיר, מחבר הספר "ויקח אברהם" בשנת 1881 עלתה המשפחה והשתקעה בירושלים, נסים למד בתלמוד תורה "דורש ציון" ולאחר מכן בישיבת תפארת ירושלים.
בשנת 1889 נשא לאישה את רחל לוי היפואית, בתו של הסוחר נחום ריזו לוי, והזוג עבר להתגורר ביפו כיוון שרבי נסים סבר ששם המתיחות בין אשכנזים וספרדים פחותה מאשר בירושלים. ביפו פעל קורקידי לאיחוד ועדי שתי העדות והצליח להשפיע על ועד הקהילה הספרדי שיצטרף לוועד האשכנזי ליצירת ועד משותף ליהודי העיר. היה זה ועד דמוקרטי ששפתו עברית (עובדות עליהן העיר הסופר ש. בן ציון: "מופתים הם אשר לא נראו עוד בארץ אלא ביפו בלבד".
רבי נסים קורקידי היה גם חבר בוועד בית החולים שער ציון, בית החולים היהודי הראשון ביפו, חבר לשכת המסחר וחבר הנהלת חברה קדישא בעיר, כן היה חבר מועצת העיר יפו בין השנים 1910–1913.
בשנת 1909 היו נסים ורחל קורקידי חברים באגודת אחוזת בית ונמנו על 66 משפחות המייסדים של תל אביב. בהגרלת המגרשים לאחוזת בית הגרילו את המגרש בשדרות רוטשילד 8, אך לא בנו בו את ביתם.
בעת מלחמת העולם הראשונה פעל קורקידי לרכישת חיטה מסוחרים ואיכרים ערבים והזין את יושבי תל אביב. הוא היה חבר "ועד ההגירה" שהסדיר במידת מה את העזרה לגולי תל אביב, משום שהיה אזרח האימפריה העות'מאנית ולא נתין זר, כמו רוב יהודי העיר.
בסוף המלחמה, קורקידי אולץ לעזוב את מקומו ביפו ולעבור לטבריה עם משפחתו, ושם הם התגוררו זמן-מה אצל משפחת הרב אבולעפיה, אשר היה אחד הרבנים החשובים בטבריה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה המשיך בפעילות ציבורית. היה מבין מייסדי בנק קופת עם ושכונת "בית וגן" (לימים בת ים).
רבי נסים היה במשך שנים רבות חזן בכמה בתי כנסת שכבר לא קיימים וכמו כן בבית הכנסת אוהל מועד, ועמד משנת תרפ"ו בראש בית הספר לחזונת "פרחי כהונה", שהוקם על ידי הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל ועל ידי כך היה בין התורמים להשלטת נוסח התפילה והלחן ה"ספרדי-ירושלמי" בקרב בתי הכנסת של עדות המזרח.
מצב: טוב



לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא