יחיד במינו! מכתב הערצה נרגש מהמדפיס הנודע הדיין הגאון רבי אורי זאב וואלף סאלאט אל הגאון רבי אברהם בנימין קלוגר ...

יחיד במינו! מכתב הערצה נרגש מהמדפיס הנודע הדיין הגאון רבי אורי זאב וואלף סאלאט אל הגאון רבי אברהם בנימין קלוגר, בעניין הדפסת ספרו של אביו רשכבה"ג רבי שלמה קלוגר זצוק"ל

מכתב שנשלח מלבוב בשנת תרכ"ג, אל ידידו אהובו הגאון רבי אברהם בנימין קלוגר זצ"ל, מגאוני דורו, ובנו יחידו של רשכבה"ג רבי שלמה קלוגר זצ"ל. בעניין הדפסת הספר ....

את המכתב כותב הגאון הדיין בבית הדין בלבוב, רבי אורי זאב וואלף סאלאט, הידוע לנו יותר בתור גדול המדפיסים באותה תקופה, אשר שמו נזכר לברכה בשערי ספרים רבים וחשובים.

הדיין המדפיס מתאר את הליך הדפסת הספר, ולאחר מכן כותב: "ותודות לד' אשר זכני להוציא לאור הספר היקר הזה, ברוב יופי והדר ובשגיאות מספר כאשר עיני כל תחזינה, וד' יאריך ימי מרן הגאון הקדוש נ"י ויזכהו להוציא שאר חיבורי הקדושים, וגם לכבודו אברך בברכתי, ברכת הדיוט, יצליחהו ד' בגו ובנפש, יעלה מעלה מעלה לתורה ולתעודה, ויהי' לתפארת לבית ישראל ולישורון לברכה, כברכת אוהבו ידידו באמת ובתמים, הק' אורי זאב וואלף סאלאט".

לכאורה המדובר כאן על הגדה של פסח שהדפיס אז הרב סאלאט: "עם פירוש מעשה ידי יוצר גם איזה חדושי דינים. מהרב מוהר"ר שלמה קלוגר נ"י מבראדי... [עם חידושים מ]מוהר"ר אברהם בנימין [קלוגר]... בפסחים דף יא בסוגיא דקדושין".

בהמשך המכתב כותב הרב סאלאט עוד אילו עניינים בעניין הדפסת ספרים ובעניין ספרים שמבקש להשיג.

הצצה נדירה מאוד לתחום הדפסת הספרים באותה תקופה עתיקה, מתוך רישומיו של אחד מחשובי המדפיסים! פריט חשוב ביותר!

המכתב קופל בצורת מכתב, ומוטבעת עליו חותמת, וכן פרטי הנמען בלועזית.

רשכבה"ג רבינו שלמה קלוגר זצוקלל"ה (תקמ"ו-תרכ"ט) מגדולי דורו, למד אצל גאוני דורו, וכן אצל המגיד מדובנה .

ב-1809 התקבל כאב"ד קולקוב, ושנה לאחר מכן נולד בנו בכורו חיים יהודה, שנפטר בגיל צעיר. ב-1817 עבר לכהן ביוזפוב, ובחודש תמוז שנת תק"פ (1820) התקבל בברודי. ב-1838 נפטרה אשתו, וכעבור שנה נשא לאישה את פריידא בת הרב אריה מרגליות מהעיר דובנא, וממנהּ נולד לו בנו, הגאון רבי אברהם בנימין קלוגר.

בשנת 1845 נקרא לכהן בברעזאן, ולא שעה לבקשת קהילתו בברודי להישאר. זמן קצר לאחר הגיעו לברעזאן חלה בטיפוס קשה, עד שהרופאים נואשו מחייו. אולם, לבסוף החל להתאושש, וקיבל על עצמו אז כי אם יבריא, ישוב לברודי, אשר בינתיים כבר הכתירה לעצמה רב חדש. לאחר החלמתו חזר לעיר, שם נשאר עד לפטירתו.

היה בקשר הדוק עם הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן והעריכו מאוד.

בני דורו כיבדוהו למאוד. היו שולחים אליו שאלות בהלכה מקצוות תבל.

גאונותו האדירה בתורה ניכרת גם במספר החיבורים שכתב: כ-150 [!] חיבורים בכל מקצועות התורה, ומספר תשובותיו מגיע לאלפים. פירושו לשולחן ערוך, "חכמת שלמה", נדפס באורח קבע בהדפסות הנפוצות של השולחן ערוך ואף מובא על ידי פוסקי הלכה בני זמננו רבות.

מצב טוב.