חתימת יד קודשו של הגאון האדיר רבי דניאל פרוסטיץ, גדול רבני פרשבורג בדורו של החת"ס, על ספר פרי מגדים, פיורדא תקכ"ז.

חתימת יד קודשו של הגאון האדיר רבי דניאל פרוסטיץ, גדול רבני פרשבורג בדורו של החת"ס, על ספר פרי מגדים, פיורדא תקכ"ז.

ספר פרי מגדים, מפתחות על שלחן ערוך חושן משפט, מאת הגאון רבי שמואל ב"ר אלכסנדר – חלק אחרון של שלחן ערוך חשן משפט מדפוס פיורדא תקכ"ז | 1767.

בקצה העליון של דף א' מופיעה חתימתו של הגאון הק' רבי דניאל פרוסטיץ, ראב"ד פרשבורג בדורו של מרן החת"ס, ומחבר ספר "מחנה דן".

לאורך דפי הספר רישומים רבים, ככל הנראה רישומי מדפיס לצורך הדפסת מהדורה חדשה.

מז-סג דף.

כתמים, מצב טוב.

הגאון, המקובל ובעל המופת רבי דניאל פרוסטיץ (תקי"ט - תר"ו), ראש בית-דינו של מרנא החתם סופר, ידיד נעוריו וגדול מקורביו של החת"ס שלא משה ידו מתוך ידו עד זקנה ושיבה, ואף לאחר פטירתם נטמנו זה לצד זה באוהל החת"ס בפרשבורג - הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו.

רבינו קיבל תורה מאת המהר"ם ברבי אב"ד וראש ישיבת פרשבורג, שם למדו באותה תקופה המהר"ם בנט ורבים מגדולי הדור. הגה"ק רבי אורי כותב עליו בשנת תקנ"ח "שאין גדול ממנו בבית המהר"ם ברבי" (אבני בית היוצר, פאקש תר"ס, דף נז).

בשנת תקס"ז יזם להעלות את החתם סופר על כס הרבנות בפרשבורג, היה ידיד נפשו הקרוב ביותר בכל שנות נשיאותו וסייע לו בהנהגת הקהילה בפרשבורג. הוא סרב להצעות רבנות מערים גדולות (זיבן-בירגן, קארלסבורג ובראד) והעדיף להישאר בצילו של ידידו האשל הגדול החת"ס בפרשבורג, שם נחשב לסמכות השנייה לחתם סופר, והוא היה זה שהכתיר את הכתב סופר בלווית החתם סופר כממלא מקום אביו ברבנות העיר. על קרבתו לחת"ס ראה בספר זכרון למשה (גרוסוורדיין תרצ"ח) וז"ל: "הלא אתם ידעתם ושמעתם שהחת״ס הק׳ הי׳ בעל קבלה גדול, ולעתים רחוקים נתן קמיעות, אבל רק לאוהביו ובעלי סודו, ואחד המיוחד שבהם הי׳ הגאון מו״ה דניאל פרוסניץ זצ״ל" (ובהמשך כותב שם סיפור נורא אודות אותו הקמיע, שהסופר קשרו במהופך וזה גרם לכך שהחיצונים חטפו את בן זקוניו של החת"ס).

מופתיו ועסקו בנסתרות: רבי דניאל נודע כמקובל ובעל מופת. בהקדמה לספר 'דן מדניאל' שחיבר נכדו מובא סיפור נורא: "שמעתי מפי אאמ״ו הגאון זצ״ל, שאביו הגאון הגדול המפורסם מו״ה דניאל פרוסטיץ זצוק״ל ישב פעם אחת ביום שבת קודש לאחר אכילת הצהרים, ועסק בתורה, ובאה אליו אשה אחת, לאחר שעברה עליה איזו שבועות שהלכה לעולמה, ותספר לו כדברים האלה לאמור, שקודם מותה נתנה לשמש הקהל, כך וכך מעות, שילמוד עבורה לאחר מותה, והוא אינו לומד עבורה, ובקשה אותה האשה שהגאון הנ״ל, ידבר משפט עם השמש הנ״ל, והגאון הנ״ל הכיר את האשה בבגדי שבת שלה שהיו עליה, והגאון הנ״ל הבטיחה שידבר משפט עם השמש הנ״ל, ונתעלמה אותה האשה, ותיכף עבר השמש לקרוא לבית הכנסת, לתפילת המנחה, והגאון הנ״ל קרא על השמש הנ״ל, ואמר אליו כדברים האלה, אמת הדבר שאותה האשה הידועה שמתה זה איזו שבועות נתנה לך כך וכך מעות, שתלמוד עבורה לתועלת נשמתה, וענה אותו השמש הן, ושאל אותו עוד הגאון הנ״ל, לומד אתה עבורה, והנה חרדה גדולה נפלה על השמש הנ״ל, מפני שאיש לא ידע שנתנה האשה הנ״ל מעות לשמש הקהל שילמוד עבורה, והשיב אותו השמש בשפה רפה ובשפל קול התחינה, חטאתי, כי באמת אין אני לומד עבורה, ואמר אליו הגאון הנ״ל תדע שזה איזה רגעים שהיתה האשה הנ״ל אצלי, וקבלה עליך שאין אתה לומד עבורה, והשמר והזהר מכאן ולהבא שתלמוד עבורה כדת וכראוי, והבטיח אותו השמש את הגאון הנ״ל שילמוד עבורה מכאן והלאה כדת וכראוי, כך סיפר לי אאמ״ו זצוק״ל".

קבורתו לצד החת"ס: בספר זכרון למשה (דף קנ"ב) מופיע מעשה פלא אודות קבורתו באוהל החת"ס "שמעתי מפי זקן אחד, כי ידוע שהגאון רבי דניאל פרוסטיץ ראב"ד פרשבורג ז"ל נטמן סמוך אצל מרן החת"ס זי"ע, והוא היה האחרון שהניחו בביה"ח הישן... ולא היה מקום בשום אופן שבעולם... ותקעו בשופר ואמרו בקול רם: פנו מקום לצדיק שיבוא לבית מלונו ומשכבו, ומיד נתרחק מדת הקרקע והניחו שם את הגאון רבי דניאל פרוסטיץ ז"ל" זיע"א.