מסכתות שבועות וע"ז. זיטאמיר, תרי"ח [1858]. עם הרי"ף. חותמת ישיבת חכמי לובלין.

מסכתות שבועות וע"ז. זיטאמיר, תרי"ח [1858]. עם הרי"ף. חותמת ישיבת חכמי לובלין.

תלמוד בבלי מסכת שבועות כרוך יחד עם מסכת עבודה זרה עם מפרשים. בדפוס נכדי הרב מסלאוויטא, רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא.

כולל גם את הרי"ף, שנדפס ונמכר בנפרד ואינו נמצא ברוב העותקים. המסכתות כרוכות ביחד עם הרי"ף על המסכת. הרי"ף נדפס בנפרד ושווק על פי רוב בנפרד. ברוב הכרכים המצויים בשוק אין רי"ף.

3 שערים בדיו אדום – שער אחד למסכת שבועות, ושני שערים למסכת ע"ז.

חותמת בדף הפורזץ ובשער מסכת שבועות של "עקד ישיבת חכמי לובלין".

בישיבת חכמי לובלין הייתה ספרייה תורנית עשירה ובה 22,000 ספרים.

בשנת 1940 השמידו הנאצים את ציוד הישיבה וספריה, אותם שרפו בטקס פומבי בכיכר השוק בפני יהודי לובלין. הבעירה ארכה 20 שעות (מתוך פרנקפורטר צייטונג אצל קנת ר. שאפר, "חורבן הספר במלחמת-העולם השנייה", יד לקורא, כרך א' חוברת ג-ד, עמ' 59).

בית הדפוס של משפחת שפירא בזיטאמיר:

בית הדפוס של משפחת שפירא מסלאוויטא שנסגר בעקבות הלשנה, הוקם מחדש בעיר זיטומיר בשנת 1847 ע"י נכדיו של הרב מסלאוויטא, רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, ופעל עד שנת 1864. בבית דפוס זה הודפסה מהדורת הש"ס, עם הוספות רבות. צורת הדף היא מהמפוארות שהיו עד לתקופה זו. על חלק מהמסכתות, נוסף בסוף כרכי הש"ס החיבור 'מאיר נתיב', לרבי שבתי הכהן. ידוע שה'חזון איש' חיבב במיוחד את השימוש במהדורת ש"ס זיטומיר, בגלל החיבור 'מאיר נתיב', שאינו מופיע במהדורות האחרות.

לספרים שנדפסו בדפוסי סלאוויטא וזיטומיר, נודעת קדושה מיוחדת במקהלות החסידים, ואף כלי הדפוס והאותיות הוטבלו במקווה לפני תחילת המלאכה. מפורסם, שהחזקת ספר מדפוסי סלאוויטא או זיטומיר, יש בה סגולה לשמירת הבית ולהצלחה.

רישומי בעלות בשערים ובמדבקה על הכריכה.

זיטאמיר, תרי"ח [1858]. עם הרי"ף. חותמת ישיבת חכמי לובלין.

מצב כללי טוב-בינוני. כריכת עור מקורית ומפוארת. כריכה קדמית וחמש הדפים הראשונים מנותקים. 3 שערים בדיו אדום. דף ג' ממסכת שבועות קרוע. נייר איכותי ושוליים רחבים ונאים.