בן יהוידע (חלק שני) - העותק של גדולי חכמי תימן בירושלים ומיסדי בית הכנסת נווה שלום, סבא ונכד. ירושלים, תרנ"ט ...

בן יהוידע (חלק שני) - העותק של גדולי חכמי תימן בירושלים ומיסדי בית הכנסת נווה שלום, סבא ונכד. ירושלים, תרנ"ט [1899]. מהדורה ראשונה.

ספר בן יהוידע - ביאורים על אגדות הש"ס על דרך הפרדס מאת רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל 'בן איש חי', נדפס על ידי המחבר בעיר הקודש ירושלים. חלק שני על מסכתות: ערובין, פסחים, יומא, ראש השנה, סוכה, ביצה.

בשער הספר חתימה בכתב יד קדשו של הרב שלום חיים צארום מרבני התימנים בירושלים.

בדף הראשון של הספר עצמו הקדשה וחתימה בכתב יד קדשו של סבו הרב שלום יוסף עראקי לבית הכנסת נווה שלום בירושלים.

הרב שלום יוסף עראקי (תר"ג, 1843 - תרע"ז, 1917):

היה שד"ר, מנהיג ואב בית הדין הראשון של העדה התימנית בירושלים, ומייסד בית הכנסת נווה שלום בעיר.

בשנת 1905 ייסד בשכונת משכנות ישראל שבירושלים את בית הכנסת התימני נווה שלום על שטח שקנה לפני כן.

שימש כמנהיג העדה התימנית בירושלים יחד עם הרב יחיא צארום, וכשעלה נושא ההיפרדות מוועד העדה הספרדית, נמנה עם התומכים בהיפרדות, בעוד שזה האחרון נמנה עם המתנגדים למהלך. לאחר ההיפרדות מועד העדה הספרדית בשנת 1908, מונה לשמש כאב בית הדין של העדה התימנית בירושלים, וכיהן במשרה זו עד לפטירתו. ע"פ המסורת המקובלת, היה הראשון מבני עדתו שנשא בתואר אב בית דין בישראל.

רבי שלום חיים צארום (תרנ"ג, 1893, כפר השילוח - תשל"ו, 1976):

התייתם בגיל צעיר מאביו וגדל אצל דודו הרב יחיא צארום ואצל סבו הרב שלום יוסף עראקי. למד בבית המדרש 'דורש ציון' של הרב יצחק פראג. אח"כ למד את מלאכת הצורפות בבצלאל ולבסוף עסק בכתיבת סת"ם שבה התמחו בני משפחת צארום. היה מזכיר ועד עדת הספרדים ולאחמ"כ היה מזכירו של אברהם צארום ראש הועד הכללי לקהילת התימנים בירושלים. בנוסף נבחר לחבר ועד שכונת משכנות, היה מזכיר הועד ולבסוף יו"ר שלו.

הנהיג את בית הכנסת נווה שלום במשכנות אחר פטירת סבו הגדול.

בית הכנסת נווה שלום:

בית כנסת בשכונת משכנות ישראל בירושלים, שהוקם על ידי הרב שלום יוסף עראקי בשנת תרס"ה (1905).

בעליית אעלה בתמר בשנת תרמ"ב (1882) עלו יהודים מהעיר צנעא שבתימן לירושלים. בירושלים לא קיבלו אותם קהילות הספרדים והאשכנזים והתייחסו אליהם בניכור, ורק לאחר שנוצרים תמכו בהם נחלצו לעזרתם יהודי המקום, מפני הפחד מהמיסיון. בתחילה ישבו יהודי תימן בכפר התימנים בשילוח, אך סולקו משם על ידי הבריטים שחששו לחייהם.

בשנת תרמ"ה (1885) יצא הרב שלום יוסף עראקי כשד"ר לתימן ולהודו לאסוף תרומות ליהודי תימן בירושלים, ובשובו רכש חלקת אדמה בשכונת משכנות ישראל, עליה בנה את ביתו ואת בית הכנסת שקרא את שמו "נווה שלום". בתים אלו נחנכו בחודש אלול ה'תרמ"ה. נוסח בית הכנסת שייסד היה בנוסח תימני שאמי, ונקרא על שם אבי משפחתו מארי שלום עראקי.

לאחר פטירתו של הרב שלום יוסף עראקי בשנת תרע"ג (1913) עברה הנהגת בית הכנסת בירושה לנכדו הרב שלום חיים צארום, שגדל בביתו לאחר פטירת אביו בצעירותו. הרב שלום חיים חיבר את בית הכנסת לתשתיות החשמל, ובכך היה הראשון מיהודי תימן תושבי השכונה שחיבר את ביתו ואת בית הכנסת לחשמל. בנוסף חיבר את בתי השכונה ובית הכנסת לתשתיות מים וביוב.

-----------------------------

ירושלים, תרנ"ט [1899]. מהדורה ראשונה. בדפוס הרי"ד פרומקין מו"ל 'החבצלת'. 

 [2], צג, [1] דף. מצב טוב מאוד. כריכת חצי עור עתיקה מקורית. שם הספר ומקום הדפוס בשער בדיו זהובה.