|
LOT 196:
ספר סגולה: לקוטי מן [על ההפטרות]. אמשטרדם, תקכ"ד [1764].
more...
|
|
|
Start price:
$
100
Buyer's Premium: 25%
More details
VAT: 18%
On commission only
|
ספר סגולה: לקוטי מן [על ההפטרות]. אמשטרדם, תקכ"ד [1764].
ספר לקוטי מן מאת רבי אליעזר מנחם מנדלי מרקבראט פרוש על ההפטרות מלוקט מפירוש האלשיך הקדוש.
ההפטרות לפי כל המנהגים: אשכנזים ספרדים ואיטאליינים.
עם הסכמות רבני אמשטרדם, רבי שאול מאמשטרדם בעל בנין אריאל ורבי שלמה שלם.
מעבר לשער: "גודל השכר הספר הנכבד הלז מעלתו וסגולתו להציל לומדיה והוגי בה מגזירות רעות רח"ל". ומביא מעשה מהאלשיך הקדוש.
בשער הספר ובפורזץ חותמת של בית אוצר הספרים של ר' ישראל ווייס מסיגעט:
ספרייתו של ר' ישראל וייס הייתה הספרייה הידועה והגדולה ביותר בסיגט, וסביבה התקבץ חוג של שוחרי תרבות והשכלה החל מראשית המאה ה-20 ועד לשואה. וייס נולד בשליש האחרון של המאה ה-19 בסיגט למשפחה חרדית עשירה ומיוחסת. הוא התחנך בישיבות המקומיות של רבני סיגט, קנה השכלה כללית נרחבת, דיבר במספר שפות והיה לאיש עסקים מצליח. לו ולאשתו לאה לא נולדו ילדים, וספריו הפכו לאהבתו העיקרית. וייס היה אדם חרדי ובאולם בו פעלה ספרייתו היה ארון קודש והוא שימש גם כבית כנסת ובית מדרש. למרות שנחשב כ"משכיל", היה וייס מבאי ביתו הקבועים של הרב ותרם לאחזקת המוסדות התורניים.
ספרייתו של וייס נודעה כמקום מפגש של בני כל הזרמים וההשקפות והמכנה המשותף להם היה אהבת הספר והלימוד. וכך תיאר הסופר אליעזר באש את הפעילות בספריה:
"ר' ישראל וייס בנה בית מדרש בביתו. באותו בית מדרש ששימש לתפילה ייסד ספרייה בת אלפי ספרים – רובם ביידיש ובעברית. מלבד הוצאות שונות של התנ"ך, הש"ס, הפוסקים וספרי אגדה אסף ר' ישראל שלל ספרים משובחים ביידיש ובעברית. החל בספרות היהודית בעברית ועד תרגומים של ספרות העולם ליידיש ולעברית. כך נהג דרך קבע לרכוש את ספרי הוצאת "שטיבל" והוצאות יהודיות אחרות. בספרייה ניתן היה למצוא כתבי יד יקרי המציאות בעלי ערך אנטיקווארי. כסף לא שיחק אצלו תפקיד כי הוא היה יהודי עשיר".
הספרייה הכילה אלפי ספרים, וחלקים ממנה נרכשו בשלמותם מאספני ספרים אחרים כמו מאות הספרים שנרכשו לאחר שאחד האספנים, ר' אליהו הורוביץ, ירד מנכסיו. על מנת לארגן את ספרייתו שכר וייס תלמיד חכם אשר ערך את קטלוג הספרייה, קטלוג זה אמנם אינו בנמצא.
לא רק שדלתו הייתה פתוחה וכל החפץ יכול היה להכנס לספרייה ולקרוא כאוות נפשו אלא שר' ישראל נהג להגיש כיבוד למבקרים. כך התפתו הצעירים לנגוס בכיבוד ואגב כך גם לטעום גם מן הספרות העברית והיידית.
שמעה של ספרייתו של וייס כספריית יודאיקה משובחת יצא למרחוק. וכך, כאשר ביקר ר' יהודה לייב פישמן-מיימון, בסיגט לשם חנוכת מרכז הפעילות של תנועת "המזרחי", הקדים הרב אוהב הספר ופקד ספרייה זו.
[מתוך מאמרו של ד"ר מנחם קרן-קרץ, גיליון כ"ד של ספרני היהדות]
אמשטרדם, תקכ"ד [1764].
קמט, [1] דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב.
