LOT 146:
המצעד שלא צעד
|
|
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
Sold for: $35
Start price:
$
10
Buyer's Premium: 22%
More details
VAT: 18%
On commission only
|
מצעד צה"ל 1949 - המצעד שלא צעד - 2 מסמכים. "סודי"
דו"ח "הועדה לחקירת ענין המצעד הצבאי בתל אביב יום העצמאות תש"ט – 1949", 7 עמ' סטנסיל. מכתב בן 4 עמודים שכתב רב-סרן ראובן יזרעאלי, ממודחי "המצעד שלא צעד" לראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון. המכתב מוגדר "אישי" ו"סודי". עותק פחם מהתקופה. מצב כללי טוב. במלאת שנה למדינה ולאחר שיום העצמאות נקבע כיום חג על פי חוק, הוחלט לקיים את מצעד צה"ל ביום העצמאות הראשון, ה' באייר תש"ט, 4 במאי 1949, בתל אביב. לקראת המצעד נקבצו ברחובות העיר כשלוש מאות אלף איש. כאשר החל המצעד בצעידתו ולאחר שחלף על פני בימת הכבוד והחל לנוע ברחובות העיר, פרצו ההמונים אל מסלול המצעד בקרבת כיכר מוגרבי ולא איפשרו את המשך מהלכו. משנתברר כי אין אפשרות לחסום את המתפרצים, בוטל המשך המצעד, וההודעה נמסרה למאות אלפי הצופים באמצעות כריזה. המצעד קיבל את הכינוי "המצעד שלא צעד". הוא נכשל בעקבות התלהבות יתר של הקהל בצירוף כשל ארגוני. מפקד המצעד דרש להציב גדרות תיל לאורך מסלול המצעד, אולם ראש אכ"א לא נענה לדרישה, בנימוק שיושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק חושש שהתיל יעורר זכרונות מהשואה, שהסתיימה רק ארבע שנים קודם לכן. במקום גדרות נמתחו חבלים והללו לא עמדו בפני התלהבות הצופים שפרצו למסלול. בעקבות הכישלון הוקמה ועדת חקירה, שעל פי המלצותיה פוטרו מן השירות שלושה קצינים שנמצאו אחראים למחדל, ביניהם מפקד המצעד. חודשיים וחצי מאוחר יותר, בכ' בתמוז תש"ט (17 ביולי 1949) התקיים מצעד משלים עליו היה אחראי האלוף צבי איילון

