נחום גוטמן
1980 - 1898

1980 - 1898
אברהם ושלושת המלאכים, שמן על בד, 81X60 ס”מ, חתום. הבחירה בתאריך 1970 בקירוב יסודה במבנה המיוחד של הציור, המהדהד את הקומפוזיציה של הפסיפס לזכר גימנסיה הרצלייה, שאותו יצר גוטמן ב- 1966. הכוונה לשזירה יחדיו של מלבנים צבעוניים בגדלים שונים, מעין מולטי-ציורים בתוך ציור אחד גדול. הנושא של ביקור המלאכים המבטיחים את הולדת הבן – הגרסה העברית למיתוס ”הבשורה” – טופל לא אחת באמנות הישראלית בזכות הקשרו הלאומי ונודע בפרט בציורי אהרון כהנא משנות ה-50. עתה, משנדרש גוטמן לנושא, והוא כבר בשנות השבעים לחייו, הוא הגיע טעון בכל דרכו האמנותית הארוכה, כולל המזג הידידותי-עולץ ונטייתו הדקורטיבית שהחריפה בעשורים האחרונים לחייו. עתה, הוא גם מהין ”לחטוא” במיזוג הפשטה ופיגורטיביות. ב”בראשית” י”ח מדווח לנו הכתוב, שאברהם, המתגורר באלוני-ממרא שליד חברון, ”יושב פתח האוהל כחום היום”. לכאן מגיעים ”שלושה אנשים” שמוזמנים על ידי אברהם: ”יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ.” מסורת עממית עתיקה זיהתה את העץ עם אלון מצוי, אחד מאותם אלונים קדושים המוכּרים במזרח-התיכון. סיפור האלון של אברהם הובא לראשונה ב”קדמוניות היהודים” של יוסף בן-מתתיהו, שכתב: ”ואברהם ישב על יד האלון הנקרא אוגיגי (...) והיה מֵצר על אשתו שלא הרתה...”. אותו אוגיגי, סיפר בן-מתתתיהו, היה אלון עצום, שתחתיו אירח אברהם את שלושת המלאכים. מאוחר יותר, בימי-הביניים, היה זה עולה-הרגל, ר’ פתחיה מרגנסבורג, שהעיד על עץ זית אדיר כעל העץ מאלוני-ממרא, ואילו מאוחר עוד יותר, העידו עולי-רגל על עץ אשל דווקא. כך או אחרת, קשה מאד לאבחן נוף כמעט-מדברי ואקלים קיצי בציור שלפנינו, אך קל מאד לזהות את התפקיד המונומנטאלי שהועיד גוטמן לעץ האלון הקדוש, שתחתיו מופיעה דבוקת המלאכים הלבנים והאניגמאטיים (כשלושה מיכלים, המהדהדים משהו את הפיגורות של כהנא) וכנגדם אברהם (בגלימה מזרחית וכיפה) העומד ליד התקרובת שעל המרבד. אנשים קטנים מתחת לעץ גדול – את המחבר הזה אנחנו מכירים ביצירת גוטמן עוד מאז רישום פלמ”חניקים הנחים תחת עץ, 1948. התבוננו היטב בעץ הנוכחי: ראו את שפע פריחתו, את הציפורים החוגגות בין ענפיו ומעליו. העץ האדיר, המלבלב והמלבב הזה מבטיח את עתידו של הבן המובטח ואת עתיד עם ישראל כולו. הוסיפו לזה את המלבן השמאלי עם רימון-השפע ואת שני מלבני הדמויות הזעירות המניפות זרועותיהן למרומים (בתפילת הודיה לאל?), ומבלי להחמיץ גם את גווני הוורוד והתכלת המענגים – והרי לכם עוד ציור שמח וטוב לב של נחום גוטמן, עוד פרק בחגיגה ים-תיכונית המשולבת בחדוות ההבטחה האלוהית להרבות את זרעו של אברהם הישיש. שאלמלא הביקור ההוא, ספק אם היינו מקיימים מכירה פומבית זו... גדעון עפרת