עותק מרן החיד"א: שו"ת דברי יוסף, מהדורה יחידה. חתי"ק והגהות

עותק מרן החיד"א: שו"ת דברי יוסף, מהדורה יחידה. חתי"ק והגהות

"כנראה בהקדמתו בשו"ת דברי יוסף" (החיד"א בשם הגדולים, המפנה להקדמה שלפנינו)

ספר דברי יוסף, שאלות ותשובות מאת המקובל האלוקי רבי יוסף אירגאס בעל ה'שומר אמונים' (קדמון). ליוורנו, תק"ב [1742]. העותק האישי של אור העולם מרן רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א.

בעמוד השער מתנוססות שתי חתימות יד קדשו של החיד"א. חתימות מעניינות במיוחד המשתלבות בשם הספר. האחת בראש השער, משני עברי המילה 'יוסף' שבשם הספר, הוסיף החיד"א את המילים "הצעיר" ו"אזולאי" [= הצעיר יוסף אזולאי]. בהמשך השער לצד שמו של המחבר, שוב רשם החיד"א את שמו הקדוש, והפעם מחמת המקום המרווח יותר רשם החיד"א את שמו המלא "חיים יוסף דוד אזולאי", המשתלב בשמו של המחבר הקדוש "יוסף". סוג זה של חתימות המשולבות בשם הספר היה נפוץ בעבר, כמעין סלסול ומליצה והוראת חביבות לספרי הקודש.

לצד חתימה זו של החיד"א הוסיף נכדו, בכתב מאוחר יותר: "זה הספר להרב הגדול מו"ר זקני כמוהר"ר [חיים יוסף דוד אזולאי]", רצונו לומר שזו אינה חתימה בעלמא, אלא העותק האישי של זקנו הקדוש. (ניתן לראות שהתוספת של הנכד היא מאוחרת יותר, על-ידי הרווח שבין חתימת החיד"א להוספת הנכד, הגדול יותר מהרווחים שבין שאר המילים).

בין דפי הספר מופיעות מספר הגהות מעניינות [לא נודע לנו זהות הכותב], ההגהה הראשונה היא הגהה ביוגרפית נדירה, העוסקת באורח נדיר בהקדמת הספר (שאותה כתב בכלל תלמיד המחבר הגאון רבי מלאכי הכהן בעל 'יד מלאכי'). לצד תיאורו של ה'יד מלאכי' אודות פטירת רבו המחבר "ביומא תליתאי בירחא תליתאי", נרשם: "נולד שנת תמ"ה נפטר שנת ת"ץ יום ג' סיון בן מ"ה שנה". ההגהה מתאימה מאוד לחיד"א שמלבד גדולתו בתורה, חיבר כידוע את ספרו המונומנטלי 'שם הגדולים' העוסק בביוגרפיה של גדולי ישראל.

מעניין לציין שהקדמת היד מלאכי שלפנינו כל כך הרשימה את החיד"א (כפי שניתן לראות בהגהה שלפנינו), עד שהוא שב ומזכיר אותה בספרו שם הגדולים (מערכת גדולים אות מ') בערכו של ה'יד מלאכי' וז"ל: "והוא מלאך מלי"ץ טו"ב כנראה בהקדמתו בשו"ת דברי יוסף" (ראה צילום).

ההגהה השניה היא השגה על דברי המחבר הקדוש רבי יוסף אירגאס בעצמו, הרוצה לתרץ סתירה בדברי מרן הבית יוסף שולחן ערוך וכותב שהסתירה היא טעות של המדפיסים שכתבו את הגהתו של הרמ"א על השולחן ערוך, כאילו היא המשך דבריו של הבית יוסף. ועל כך מעיר המגיה בידענותו הרבה: "בשו"ע הישן בלי הגהות מו"ר [הרמ"א] הובא ג"כ דין זה" ולכן לא ייתכן לתרץ שאלו דברי הרמ"א שיוחסו בטעות לבית יוסף.

גם הערה זו מתאימה מאוד לחיד"א שהיה, שהיה כידוע בעל ידע ביבליוגרפי עצום, וחלקו השני של 'שם הגדולים' הנקרא 'מערכת ספרים' הוא חיבור ביבליוגרפי על ספריהם של גדולי ישראל, ובכל מקום שאליו הגיע במהלך נדודיו הרבים, נהג לבדוק את הספריות המקומיות, ובזכות הכבוד וההערצה להם זכה, קיבל אישורי כניסה לספריות הגדולות בעולם, כדוגמת הספריה בפריז.

בעל הספר אור העולם מרן רבי חיים יוסף דוד אזולאי זיע"א - החיד"א [תפ"ד-תקס"ו], מגדולי הדורות הייחודיים שקמו בעם ישראל, שכל עם ישראל על כל פלגיו ועדותיו קרא אחריו: מקודש מקודש ושמו מוזכר בהערצה וסילודין עד עצם היום הזה. כל מקצועות התורה התאחדו בחיד"א למעין שלמות נדירה. הוא היה רב ופוסק, מקובל אלוקי, גאון מופלג, בעל זכרון פנומלי, חיבר ספרים רבים בהלכה, באגדה ובקבלה, ונודע גם בספרו הביוגרפי והביבליוגרפי "שם הגדולים".

     מנערותו יצק מים על ידיהם של גדולי החכמים והמקובלים בירושלים, ביניהם רבינו חיים בן עטר - ה"אור החיים" הקדוש. את לימודיו בחכמת הסוד החל בישיבת המקובלים "בית אל", אצל רבי שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש הקדוש. יחד עם החיד"א למד אז אצל הרש"ש חברו המהרי"ט אלגאזי. בכ"ח אלול ה'תקל"ח נענה החיד"א לבקשתה של הקהילה היהודית בליבורנו לכהן כרב העיר, והשתקע בעיר עד פטירתו. הוא הסכים למשרה זו בתנאי שיוכל להקדיש מזמנו לכתיבת חיבוריו והדפסתם, ואכן שם פורסמו מרביתם ושם גם נפטר ונקבר.

      גם בקהילות אשכנז נודע החיד"א בקדושתו הרבה, וגדול הרדמו"רים בעל ה'נועם אלימלך' מליזענסק כותב עליו: "שם באיטליא יש צדיק גדול אחד אשר ע"י חיבוריו מבטל כל ספרי מינות ומי יתן והיה לבבם של ישראל לשקוד על ספרי החיד"א ואז לא יוכלו להזיזם מאמונתם".

המחבר המקובל האלוקי רבי יוסף אירגאס [תמ"ה-ת"צ], בעל 'שומר אמונים' הקדמון, מגדולי חכמי איטליה, ומגדולי הלוחמים בנחמיה חיון ובשבתאות בכלל. מגדולי גאוני הדורות, עד שגדולי האחרונים - בעל 'משנה למלך' ובעל 'מחנה אפרים' - כתבו עליו (שו"ת 'דברי יוסף' סוף סימן ל"ט): "וכל העם אשר בשער לא יטה ממנו ימין ושמאל". מקצת שבחיו כתב תלמידו המובהק בעל 'יד מלאכי' בהקדמת שו"ת 'דברי יוסף'.

    ספרו 'שומר אמונים' התקבל כאחד מספרי היסוד בחוכמת האמת, והוא השער והכניסה לחוכמה זו, וכפי שכתב בעל 'בן איש חי' (בהקדמת ספרו 'דעת ותבונה'): "מנהג העולם הלומדים בחכמת האמת לומדים בספר שומר אמונים ואח"כ מתחילים ללמוד ספר הקדוש עץ חיים".

    גם גדולי החסידות חרדו מקדושת ספריו. הרה"ק רבי ברוך מקוסוב כתב אודותיו: "הפליא עצה והגדיל תושיה והאיר עין כל ישראל בחקירותיו האמיתיות העמוקות והמתוקות מדבש ונופת צופים". והרה"ק רבי משה מסאמבור כתב אודותיו: "הרב המובהק מקובל אלוקי מופת הדור כמוהר"ר יוסף אירגאס בעל המחבר שומר אמונים ומבוא פתחים, ליתן בים הקבלה דרך... לפתוח פתח תקוה למתחילים בחכמה זו…".

בעל ההקדמה הגאון רבי מלאכי הכהן בעל ה'יד מלאכי' [ת"ס-תקל"ב] אב"ד ליוורנו. תלמידו המובהק של מחבר הספר המקובל האלוקי רבי יוסף אירגאס. נחשב כאחד מגדולי הדור באיטליה בתקופתו. גדול בתורה ובקבלה. מפורסם על שם ספרו החשוב על כללי הש"ס "יד מלאכי". חלק מתשובותיו ההלכתיות הובאו בכתבי חכמי דורו, ובין היתר באנציקלופדיה ההלכתית 'פחד יצחק' לרבי יצחק למפרונטי. כן חיבר כמה פיוטים וקינות, ביניהם קינות על פטירת רבו המקובל רבי יוסף אירגס, וכן על פטירת רבינו בעל האור החיים הקדוש. החיד"א, העריך את רבינו מאוד, ודן בדבריו רבות לאורך ספריו.

מפרט: [1], קי דף. 30 ס"מ. חתימות החיד"א בדף השער. ההגהות בדפים ה:, כב., ו-לה:

מצב; בינוני. חורי עש. כתמים. דף שער מנותק. כריכת קלף בלויה.