כתב-יד הספר 'ישמח משה' עם הגהות ה'ייטב לב': ברכות לעשירות || תגלית חסידית: תורה לא ידועה.

"ונפעל ...

כתב-יד הספר 'ישמח משה' עם הגהות ה'ייטב לב': ברכות לעשירות || תגלית חסידית: תורה לא ידועה.

"ונפעל ע"י כל הצריך לכם" !!!

כתב יד סגולי, בעל תוכן חשוב ביותר: [2] עמודים, המכילים כארבע-עשרה תורות נפרדות [כ-2000 מילים], מתוך כתב היד המקורי של הספר הקדוש ישמח משה, לרה"ק רבי משה טייטלבוים מאוהעל - מגדולי האדמו"רים, שקמיעותיו הרעישו את העולם והיו אומרים עליהם שהם רוחשים מעצמם כבעלי חיים. [הונגריה, ראשית שנות הת"ר 1840 בערך].

לפנינו פריט חסידי-היסטורי קדוש וחשוב מאין כמותו - כתב היד המקורי של הספר הקדוש 'ישמח משה', שהינו מספרי החסידות החשובים ביותר. ומלבד התגלית החסידית המרעישה המופיעה בו - תורה בלתי ידועה של הישמח משה הקדוש, שמתפרסמת כיום לראשונה קרוב ל-200 שנה לאחר שנכתבה, שעליה נרחיב בהמשך. רב מאוד גם החלק הסגולי הקשור בתוכן המיוחד של התורות שבכתב היד הקדוש והנורא שלפנינו - תורות הכוללות ברכות לעשירות ולחיים טובים:

• עמוד 1, טור 1, תורה ב': "כל ישראל יש להם חלק", "זכה נוטל חלקו וחלק חברו", "שכר הצדיק הוא עד אין חקר ש"י עולמות", "אף גם כולם ירשו ארץ ויספיק לכולם והוא פלא גדול".
• עמוד 1, טור 2, תורה ד': תורה קבלית עם שמות הקודש: "כבר שמעתי לפרש, הוא טרף, ר"ל ה"ו מן שם הוי"ה ב"ה וא' מן כסא" ובסוף התורה מסיים הישמח משה "ונפעל ע"י כל הצריך לכם" !!!
  
• שם, תורה ה': "זכרינו לחיים", "הב לן חיי".
• עמוד 2 טור 1 תורה א': "שביעת עולם הזה", "עבדי יאכלו וישבעו", "יאכלו ענוים וישבעו", "ומטוב ה' ישבע".
• שם, תורה ג': ענייני זיווגים: "אז תשמח בתולה במחול", "שהשמחה במעונו". 
  
• שם, טור 2: תורה אחת ארוכה על פני כל העמודה, העוסקת בתחילתה בעניין סגולת שיירי מאכלי הצדיק וכל חפציו: "כי אכילה אצל הצדיקים משלהם מקנה איכות קדושה.. כי שריא רוח קדושה על כל אשר להצדיק כי נגע לא יקרב באהלו".

כידוע, קמיעותיו של הישמח משה היו נודעים בכל העולם בכוחם הרב (עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של הישמח משה), ולכן אין לשער את עוצם סגולתו של הדף המקודש שלפנינו שהיה שייך לייטב לב ומתוכו הדפיס את הספה"ק ישמח משה, וביתר שאת כאשר בתוך הדף שלפנינו גופא מופיעה התורה הנ"ל המדברת מסגולת חפצי הצדיקים.

תורות חשובות נוספות המופיעות בכתב היד שלפנינו:

• עמוד 1, טור 2, תורה א': אנשי חסד: "רצונו לומר: שיש אנשי חסד שהם נעלמים, באין מבין עליהם".
• שם, תורה ד': ענייני קנאות:  "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה".
• שם, תורה ג': הבכור ראוי למלוכה: "זה יצא ראשונה ר"ת 'זיר' רומז לכתר מלכות שהיתה סבורה שהוא הבכור ולו יאתה המלוכה".
  

תורה ג' שבעמוד א', טור א', הפותחת במילים "שכם בני", אינה מופיעה במקומה בפרשת וישלח ומבדיקה אלקטרונית שערכנו היא אינה מופיעה גם בשאר ספרי הישמח משה, התורה עוסקת בענייני רמז, דרש וסוד ולא נדע האם נשמטה בטעות על ידי המדפיסים או שהייטב לב, שמתוך כתב היד הקדוש שלפנינו הדפיס את ספרי הישמח משה, העדיף ברוחב דעתו להעלימה מעין כל. כך או כך לפנינו תורה חדשה של הישמח משה שככל הנראה לא נתפרסמה מעולם.

מלבד התגלית שבתורה הנ"ל, מספק לנו כתב היד המקורי שלפנינו הבטה נדירה לדרך כתיבת החידושים, ולסגנון כתיבתו של בעל הישמח משה. היות וסדר כתיבת החידושים בכתב היד המקורי שונה בתכלית מהנדפס בסופו של דבר בספה"ק ישמח משה. זאת מפני מפני שהרה"ק בעל הישמח משה לא נהג לכתוב את חידושיו על פי סדר מסוים, אלא בבחינת "הדברים אשר ישים ה' בפי", וכאשר היה מחדש איזה חידוש, מיד היה כותבו על הדף.

את העבודה הכבירה של ריכוז כל תורות הישמח משה לכתב יד אחד שלם, החל לעשות אז נכדו ממלא מקומו הגה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל הייטב לב מסיגט, כפי שהוא כותב בהקדמתו למהדורה הראשונה של הישמח משה (למברג, תר"ט) וז"ל קדשו של הייטב לב: "ואמנם תכריך הכתבים היו מפוזרים אנה ואנה באין מוקדם ומאוחר בתורה לזאת בעה"י קמתי ואתעודד לקרב אותם אחד אל אחד והיו לאחדים בידי לסדרם בסדר נכון על סדר פרשיות התורה". בזקנתו צירף אליו הייטב לב למלאכה את נכדו ותלמידו הגה"ק רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד בלאפאש, שיסייעהו במלאכה הכבירה (כפי שמופיע בהקדמות הכרכים המאוחרים של הישמח משה, משנת תרס"ה).

לגבי כתב היד חלוקות הדעות על ידי כמה כותבים הוא נכתב. יש אומרים שאת ההעתקה ביצע סופרו של הייטב לב, והייטב לב רשם רק את הגהותיו על גבי כתב היד, ואח"כ הוסיף מדיליה גם נכדו של הייטב לב, הגה"ק רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד בלאפאש. ויש הטוענים שכתב יד כולו נכתב בידי הייטב לב, בצעירותו בעת ישבו לפני הישמח משה, והוא שב והגיה אותו לאחר מכן לקראת ההדפסה יחד עם נכדו הנ"ל. אולם כולי עלמא מודו שכתב היד היה שייך לייטב לב שהגה בו והגיה אותו בעצם כתב יד קדשו ומתוכו כתב את ספה"ק ישמח משה.

ומן העניין לסיים בדברי קדשו של הישמח משה בסגולת 'חפצי הצדיקים' שהבאנו לעיל, כפי שמופיע בכתב היד שלפנינו: "כי שריא רוח קדושה על כל אשר להצדיק כי נגע לא יקרב באהלו" !!

הגה"ק רבי משה טייטלבוים מאוהעל - [תקי"ט-תר"א], נודע כבעל ה'ישמח משה' על שם ספרו שלפנינו. ראש האדמו"רים בהונגריה, גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ.

    משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה. "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה". לפנינו ה"קמיע" הגדול ביותר שלו - ספרו הקדוש בעצמו שעל שמו נקרא!

הגה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט - [תקס"ח- תרמ"ג], גדול אדמו"רי הונגריה, רבה של סיגט, והאדמו"ר הראשון מסיגט. מכונה ה"ייטב לב" על שם ספרו. הוא גדל על ברכי זקנו הרה"ק רבי משה טייטלבוים מאוהלי בעל הישמח משה, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. הוא אבי שושלת סאטמר.

מפרט: [2] עמ' גדולים. [42] ס"מ. כתב היד עוסק בנושאים רבים, והוא עומד בפני עצמו ללא קשר עם הדפים שלפניו ולאחריו.

מצב; טוב מאוד, כתמים, סימני קיפול.