"כתבתי תיכף ומיד בחול-המועד"! מכתב משפחתי מסתורי בכתי"ק הסטייפלער.

"על דבר חיים כשילמוד הלכה ...

"כתבתי תיכף ומיד בחול-המועד"! מכתב משפחתי מסתורי בכתי"ק הסטייפלער.

"על דבר חיים כשילמוד הלכה למעשה

יהא ראוי בעז"ה להיות לרב" (המכתב)

מכתב מעניין מאוד שנכתב ברמזים, וחשוב מאוד עד שהיה מותר לכותבו בחול המועד. כולו בכתב יד קדשו של גאון ישראל הגה"ק רבי יעקב ישראל קניבסקי. ללא תאריך ומקום הכתיבה.

המכתב כתוב ברמזים, אך ניתן להבין שהוא נשלח לקרוב משפחה, מפני שהסטייפלער מזכיר בסופו את "אמנו שתחי' לאוי"ט". כמו כן מזכיר בו הסטייפלר סכום של 100 זל. [זלוטי] שנשלח אליו "טלגראפיש" וניתן להסיק מכך שהסטייפלר כתב את המכתב בעודו באירופה.

להשערתנו מדובר במכתב היסטורי נדיר העוסק בעלייתם ארצה של שני ענקי הדורות - הסטייפלר ובנו הילד חיים. ואם כן המכתב נשלח בשנת תרצ"ג/תרצ"ד על ידי הסטייפלער מאירופה לארץ ישראל, כנראה אל גיסו החזון איש שעלה כשנה לפניו ארצה. כידוע באותן השנים היתה הארץ סגורה בפני עליית יהודים, אלא אם כן זכו בסרטיפיקט [-אשרת הגירה] שחולקו במשורה ובתנאים דרקוניים. זה מסביר את הדחיפות שבמכתב עד שהסטייפלר הורה היתר לעצמו לכתבו בחול המועד כפי שהוא מציין בראש המכתב "כתבתי תיכף ומיד בחול-המועד" וזה גם מסביר את העמימות שבמכתב מחשש הצנזורה.

אחד התנאים שנקבעו על ידי הבריטים לקבלת סרטיפיקט היה סרטיפיקט מסוג B2 - אנשי דת שקיומם מובטח על ידי מוסד דתי או קהילה, ואולי לזאת כוונת הסטייפלר בכותבו על בנו הגרח"ק "על דבר חיים כשילמוד הלכה למעשה יהא ראוי בעז"ה להיות לרב", אמנם הגרח"ק היה בסך הכל ילד כבן שש, אך זיוף גילאים היה דבר נפוץ באותן השנים, לפני עידן המיחשוב והאינטרנט. הסטייפלר אכן הוסיף לאחר הכתיבה את התואר "מר" לפני שמו של הגרח"ק. לקראת סיום המכתב מזכיר הסטייפלר את "מכתב מהרר"ש שיהי' שמור אולי יהיה נחוץ", ייתכן שכוונתו לגיסם השלישי רבי שמואל גריינימן נאמנם של החפץ חיים והגרח"ע גרודז'ינסקי ומחשובי העסקנים בליטא.

מרן הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי - הסטייפלר [תרנ"ט-תשמ"ה], בעל "קהילות יעקב". גיסו של מרן ה"חזון איש", ומראשי ישיבות "נובהרדוק – בית יוסף" בחו"ל ובבני ברק. כבר בצעירותו נודע בכל עולם הישיבות בליטא בכינויו "דער סטייפלער" [על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה], וסיפורים רבים נודעו על עוצם שקידתו והתמדתו המופלאה, גאונותו וקדושתו. חיבר את סדרת ספרי 'קהילות יעקב' על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. 

    בין השנים תרפ"ז–תרצ"ד היה ר"מ בישיבת "בית יוסף"-נובהרדוק בפינסק שהייתה באותן שנים חלק מפולין בה היה ההילך החוקי המטבע 'זלוטי'. בא' בניסן תרצ"ד (1934), כשמונה חודשים אחרי גיסו החזון איש, עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק. בארץ נתפרסם עד מהרה כגדול הדור. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו, כולם חרדו למוצא פיו. לאחר פטירת גיסו מרן החזו"א נהרו אליו כל בית ישראל לברכות וישועות שעשו פרי.

מצב; טוב מאוד, סימני קיפול, כתמים.