עותק שני צדיקי הדור: ה'פחד יצחק' מבויאן וה'אור ישראל' מסאדיגורא

עותק שני צדיקי הדור: ה'פחד יצחק' מבויאן וה'אור ישראל' מסאדיגורא

ספר בית אהרן, חלק ג'. מראי מקומות וציונים לכל פסוקי התנ"ך. מאת רבי אהרן בן רבי שמואל. מהדורה ראשונה. פרנקפורט דאודר , ה'ת"נ [1690]. עותק מיוחס לפחות לשנים מגדולי צדיקי רוז'ין וכנראה שלמעלה בקודש מי ידע עד היכן!!

במרכז השער המצויר מתנוססות זה לצד זה חותמות קודשיהם נאדרות-ההוד של האחים הקדושים הרה"ק רבי יצחק פרידמן מייסד שושלת הקודש בויאן ושל אחיו הרה"ק רבי ישראל פרידמן מסאדיגורא, שניהם בניו של קודש הקדשים הרה"ק רבי אברהם יעקב 'האדמו"ר הזקן' מסאדיגורא בנו של 'מלך ישראל' הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין.

התופעה הנדירה של שני האחים הקדושים החתומים זה לצד זה על גבי אותו ספר קודש, מלמדת כמאה עדים שהספר הגיע אליהם מירושת אביהם, שאם לא כן אין שום סיבה לכך ששניים מגדולי אדמו"רי הדור שניהלו זה את חצרו בסדיגורא שבבוקבינא וזה בבויאן שבאוקראינה יחזיקו ספר קודש בשותפות.

אולם ייתכן שהתופעה הנדירה מלמדת על דבר גדול יותר, שהרי אביהם השאיר בירושה ספרים רבים וכנהוג בכל החצרות האחים מתחלקים בירושה זה נוטל ספר אחד ומשנהו ספר אחר בדומה לו וחוזר חלילה. האחים הקדושים מבויאן וסדיגורא אכן התחלקו גם בדברים "רוחניים" שהיו קשים בהרבה לחלוקה, כמופיע בדברי ימי רוז'ין, לדוגמה: האור ישראל קיבל את הנכסים בסדיגורה, כולל ביתו המפואר של סבם רבי ישראל מרוז'ין וכן את חלקת הקבר שבה נקברו אבותיהם, ואילו הפחד יצחק קיבל את נשיאות כולל ווהלין ואת בית הכנסת 'תפארת ישראל' ברובע היהודי ואת זכות הדלקת מדורת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי [שעד היום נמצאת אצל זרעו].

העובדה המפליאה שלא נמצא ספר כנגד ה'בית אהרן' שלפנינו בדומה לו, עד ששני האחים הקדושים החליטו להיוותר יחדיו במשותף בעליו של הספר, יכולה לרמוז על כך שהספר היה שייך למעלה למעלה בקודש, במשך למעלה ממאתים וחמישים השנים מאז שנדפס ועד שהוא הגיע לרשותם [הספר נדפס כשבעים שנה לפני לידת הבעש"ט]. האם היה הספר רכושו של סבם הקדוש מרוז'ין? של אביו רבי שלום שכנא? של סבו המלאך? כנראה שלעולם לא נוכל לדעת תשובה וודאית לכך, אלא אם כן ישנה איזו מסורת על כך במשפחת האדמו"רים איש מפי איש, או באיזה ספר קדמון. 

הרה"ק רבי יצחק פרידמן ה"פחד יצחק" [תר"י-תרע"ז], אבי שושלת בויאן. מגדולי אדמו"רי הדור שחסידיו נמנו באלפים. בנו של האדמו"ר הזקן רבי אברהם יעקב מייסד שושלת סדיגורא, בנו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין.

נולד בסדיגורה לאביו הקדוש ולאמו הרבנית ומרים, בתו של ה'בית אהרן' מקרלין. אביו קראו יצחק, על שם יצחק אבינו וכן על שם שנולד בראש השנה שהוא יום הדין. בשנת תרי"ט התארס עם מלכה בת רבי יוחנן טברסקי מראחמסטריווקא. בשנת תרכ"ה נישא בחאטין. על פי המסופר, בחתונתו היו 250 אדמו"רים, וכ-50,000 חסידים. היו שכינו אותה "החתונה הגדולה השנייה", לאחר החתונה הגדולה באוסטילה. 

    לאחר פטירת אביו בשנת תרמ"ג, החל לכהן באדמו"רות לצד אחיו הצעיר רבי ישראל. בשנת תרמ"ו, במסגרת חלוקת הירושה בה קיבל את נשיאות כולל ווהלין ואחיו קיבל את החצר בסדיגורה, פתח את חצרו בבויאן הסמוכה לצ'רנוביץ. השפעת חצרו הייתה מרוסיה ועד גליציה ופולין. חסידיו שנמנו באלפים, בלטו בדבקותם העזה באדמו"רם.

    בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, נמלט לצ'רנוביץ וממנה יצא ברכבת האחרונה לווינה, ככל אדמו"רי רוז'ין, עקב פחדם מהשלטון הרוסי. בשנת תרע"ו חלה קשות אך החלים מחוליו. במוצאי שבת, י"ז באדר תרע"ז, לאחר הבדלה, החל לחוש ברע, וקרא לאשתו ולילדיו, ולאחר מכן נכנסו כל החסידים. הוא שר את ניגון הדביקות של רבי ישראל מרוז'ין ונפטר. נקבר בווינה. את קברו פוקדות עגונות ומסורבות גט המאמינות כי יעתיר עבורן בשמים.

    לאחר פטירתו החלו לכהן ארבעת ילדיו. בנו הגדול, רבי מנחם נחום, היה ממלא מקומו, וכיהן בצ'רנוביץ. בניו האחרים, היו רבי ישראל מלייפציג, רבי אברהם יעקב מלמברג ורבי מרדכי שלמה מניו יורק. בתו מרים נישאה לרבי דב בער פרידמן, בנו של רבי ישראל מצ'ורטקוב. שכל שתי בנות בילדותן, חוה ושרה.

הרה"ק רבי ישראל פרידמן ה'אור ישראל' מסדיגורא [תרי"ב-תרס"ז] בנו ממלא מקומו של האדמו"ר הזקן רבי אברהם יעקב מייסד שושלת סדיגורא, בנו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. נישא בשנת תרכ"ח, לאסתר בתו של בן דודו רבי יצחק מבוהוש, בנו של רבי שלום יוסף מסדיגורה. לאחר פטירתה בשנת תרמ"א, נישא בשנית לדודתה של אשתו הראשונה, בת שבע בת רבי שלום יוסף מסדיגורה.

    נפטר ונטמן בסדיגורא. בנו רבי אהרן פרידמן מילא את מקומו והוכתר לאדמו"ר השלישי מסאדיגורה. חלק מהחסידים פנו לאחיו רבי שלום יוסף מסאדיגורה - טשרנוביץ, וחלק פנו לאחיו רבי אברהם יעקב פרידמן מסאדיגורה, וחלקם פנו לאח נוסף רבי שלמה חיים מסאדיגורה ולאחר פטירתו של רבי אהרן הוכתר לאדמו"ר בנו רבי מרדכי שלום יוסף מסאדיגורה.

    רבים מבניו וחתניו כיהנו כגדולי האדמו"רים: חתנו הרב שלום יוסף פרידמן ממילניצא בן רבי נחום בער מסדיגורה. בנו רבי אהרן, ממלא מקומו באדמו"רות. בנו רבי שלום יוסף, אדמו"ר מסדיגורה בצ'רנוביץ. בתו צפורה פייגא, אשת בן דודה רבי יצחק מרדכי שפירא מגוואדז'יץ. בנו רבי אברהם יעקב, האדמו"ר מסדיגורה לאחר פטירת אחיו. בנו רבי יצחק, האדמו"ר מרימנוב. בנו רבי שלמה חיים - כיהן לצד אחיו בסדיגורה ובווינה. בתו רחל, אשת רבי שלמה פרידמן מצ'ורטקוב.

מפרט: קלז-קעח דף. שער מאויר, נדפס מצדו הפנימי של העמוד. 30 ס"מ. נייר עבה ואיכותי.

מצב; טוב. כתמים. תעלות עש בודדות. כריכה קדמית חסרה.