תוכן חשוב: דרשה שכתב פוסק הדור מרן הגר"ש הלוי וואזנר.

תוכן חשוב: דרשה שכתב פוסק הדור מרן הגר"ש הלוי וואזנר.

כתב יד נאה [כ-150 מילים], הכנה לדרשה שכתב לעצמו מרן פוסק הדור הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר. הדרשה נסובה על ענייני תורה, גאולה ומשיח ומוזכר בה גאון הדורות וראש חכמי הונגריה מרנא החת"ס. ללא ציון תאריך ומקום הכתיבה.

את הדרשה רשם הרב וואזנר על גבי נייר מקופל לארכו [הקטע הכתוב הינו צר וארוך בכדי שלא יבלוט בשעת הדרשה]. ראשי הפרקים ברורים ומובנים, בבהירותו ["קלארקייט"]  המפורסמת של הרב וואזנר, וניתן להבין על פיהם את כל מהלך הדרשה. 

לפנינו פריט מעניין מאוד ובלתי מצוי. מכתבים והסכמות של הרב וואזנר מופיעים לרוב במכירות וכן חידושי הלכה שלו. אולם לא נתקלנו מעולם בכתב יד מעין שלפנינו ובו הכנה וראשי פרקים לדרשה, בו ניתן לראות כיצד מסדר הרב וואזנר את הדברים שברצונו לומר בדרשה, ואלו דברים הוא רושם לעצמו. כמובן שבדרשה עצמה הוא הרחיב הרבה מעבר לכך.

מעניין לציין שהרי כידוע הרב וואזנר ניחן בזיכרון פנומנלי והיה בור סוד שאינו מאבד טיפה, ואנו נוכחים לראות שאפילו בעל זכרון שכמותו השתמש בדף עם ראשי פרקים לצורך נשיאת דרשה. ואולי ייתכן שמפני כבוד הציבור ראה לנכון הרב וואזנר לקרוא מתוך הדף, בהתאם להלכה שהמוציא אחרים בברכה ידי חובתם, יקרא את הברכה מתוך הכתב.

הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר [תרע"ג - תשע"ה], כונה 'פוסק הדור'. חיבר את סדרת השו"ת 'שבט הלוי' שעל שמה נקרא. עוד טרם נולד ידעו הוריו כי עתיד להיוולד להם 'גדול הדור'. אמו ילידת וינה שניחנה בקול ערב במיוחד הוזמנה לשיר באירוע גדול. אביה הלך בעניין לרבי יצחק מאיר מקופיטשניץ שהבטיח כי אם תימנע מכך ייוולד לה בן "שיהיה מורה הוראה של כל העולם".

    בשנת תרצ"א עם פתיחת ישיבת חכמי לובלין בפולין נסע ללמוד שם אצל רבי מאיר שפירא והיה מגדולי תלמידיו. עד סוף ימיו היה דבוק ברבו ואף את שם ישיבתו בבני ברק קרא 'חכמי לובלין' על שם ישיבתו של המהר"ם שפירא. אחרי פטירת רבי מאיר שפירא ועזיבת רבי שמעון מזעליחוב את הישיבה, חזר לעירו וינה. נישא לרבקה, בתו של מרדכי גלבר ראש הקהל בפרשבורג, ב-ל' בניסן תרצ"ז בפרשבורג. מרדכי גלבר שהיה חסידו של רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש התייעץ עם רבו שנתן הסכמתו לשידוך. בפרשבורג התקרב לרב עקיבא סופר - שרייבר רבה של פרשבורג, וכן עשה שימוש חכמים בבית הוראה בעיר אצל רבי דוד וועסעלי ראב"ד פרשבורג, ובהמשך הוא הוסמך על ידם להוראה ומונה למו"צ בבית ההוראה, כמו כן מסר שם שיעורים לתלמידים.

    לאחר הגיעו ארצה, התגורר בתל אביב ולאחר זמן קצר עבר לגור בירושלים ברחוב הושע. בשנת תש"ז עבר לבני ברק, על פי הצעתו של החזון איש, והזמנתו של יעקב הלפרין מייסד שכונת זיכרון מאיר (שנקראה על שם רבו הרב שפירא), שישמש כרב השכונה. בבני ברק היה מקורב לחזון איש וראה עצמו כתלמידו. נפטר בליל הסדר, ט"ו בניסן ה'תשע"ה. בהלווייתו, שיצאה מישיבתו לבית הקברות שומרי שבת, השתתפו כמאה אלף איש מציבורים מגוונים. במהלך ההלווייה, כשהוצאה המיטה מהיכל הישיבה דרך גרם מדרגות שעליו הצטופף קהל גדול, נפלו רבים במורד המדרגות. רבים נפצעו, ושני צעירים מתו מפצעיהם.

מפרט: [1] דף נייר מקופל לאורכו. 20X16 ס"מ.

מצב; טוב מאוד.