חסידות, מהדורה ראשונה: מעיין החכמה, למגיד מאוסטראה. קוריץ, תקע"ז.

חסידות, מהדורה ראשונה: מעיין החכמה, למגיד מאוסטראה. קוריץ, תקע"ז.

"כי ידוע שכל דבריו נאמרו ברוח הקודש" (האוהב ישראל מאפטא).

ספר מעיין החכמה - מספרי החסידות הקדומים והחשובים ביותר. מאת "איש אלוקים קדוש" (כמופיע בהסכמתו על ה'מאור עיניים') האדמו"ר רבי אשר צבי מאוסטראה - מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש ומחשובי האדמו"רים בדורו. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר, שבועות ספורים לפני פטירתו (הספר נדפס בחנוכה תקע"ז והמחבר נפטר בט"ז שבט תקע"ז). קוריץ, תקע"ז [1816]. עותק נאה.

המחבר הקדוש רבי אשר צבי מאוסטראה, היה מחשובי האדמו"רים בדור השלישי של החסידות, והסכמותיו מתנוססות בראש המהדורות הראשונות של ספרי אבות-החסידות, ביניהם: ה'באר מים חיים', ה'מאור עיניים', 'ספר הקנה', 'משנת חכמים' (מהרה"ק מקרעמניץ) ועוד רבים.

בראש הספר מופיעה הסכמת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, הכותב על המחבר את התארים הנדירים מאוד: "הרב... המקובל איש אלוקי... בוצינא קדישא... כי ידוע שכל דבריו נאמרו ברוח הקודש". האוהב ישראל מסיים את הסכמתו בברכות: "ברכות טוב, וישכנו בטח ושאנן עד ביאת ינון".

ספר החסידות הנדיר שלפנינו הינו מהספרים העמוקים בתורת החסידות, והוא כולל בתוכו צירופי שמות ועניינים קבליים. בראש הספר, לפני התורה הראשונה שבפרשת בראשית, מובאת התורה אודות צירופי אותיות, ושכל שיודע אותם בכוחו "להמשיך המשכות טובות בעולם". בספרים אלו מחמת עמקותם הרבה למדו בדרך כלל זקני החסידים והאדמו"רים בלבד.

בעותק שלפנינו לא מופיעה חתימת בעלים, ניתן אך לשער מי היו יכולים להיות בעלי הספר הקדוש באותו הדור בו חיו ופעלו הבאר מים חיים והאוהב ישראל מאפטא.

האדמו"ר רבי אשר צבי מאוסטראה; [מכונה גם: 'המגיד מאוסטראה' ו'רבי אשר קוריצער'; ת"ק בערך-תקע"ז], מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש. ומחשובי אדמו"רי תנועת החסידות בדורה השלישי. איש קדוש ומקובל אלוקי. כיהן כמגיד באוסטרהא, ונודע כאחד מגדולי האדמו"רים בדורו. הסכמותיו מופיעות על ספרי חסידות וקבלה רבים משנות התק"מ-תק"נ [בהסכמתו על ספר "מאור עיניים", סלאוויטא תקנ"ח, נכתב עליו: "איש אלוקים קדוש"].

פורים אוסטראה: בשנת תקנ"ב העיר הופצצה קשות על ידי הרוסים, אך לבסוף הסתיימה המהומה בדרך נס בשני הרוגים בלבד. לכבוד זאת קבע הרה"ק רבי אשר צבי מאוסטראה את יום ז' בתמוז כיום פורים אוסטראה, שמחויב במשתה ובשמחה, לבישת בגדי שבת, איסור תענית אפילו ביארצייט וחובת מתנות לאביונים. הוא קבע את היום לפניו כתענית (כעין תענית אסתר בערב פורים). הרה"ק מאוסטראה הוא זה שחתום על מגילת הנס.

בשנת תקס"ד נאלץ לעזוב את העיר אוסטראה עקב מחלוקת בתוך הקהילה כנגד חתנו שלא הצטרף לעתירת מספר יהודים נגד הדוכס המקומי. הוא התקבל לרב בקוריץ, על שמה הוא מכונה "רבי אשר קוריצער".

סטפנסקי חסידות, 355.

מפרט: [2], קטז דף. 21.5 ס"מ. נייר אפרפר/ירקרק.

מצב טוב. כתמי זמן. נקבי עש. שיקום אמנותי-מקצועי לשולי השער, ולשולי עוד דפים בודדים. כריכת עור חדשה.