כתב-יד הסה"ק 'ישמח משה' || מוזכר: "עפרות זהב" ו"רפואה" || ארבע תורות שלא נדפסו!

כתב-יד הסה"ק 'ישמח משה' || מוזכר: "עפרות זהב" ו"רפואה" || ארבע תורות שלא נדפסו!

פריט חסידי-היסטורי קדוש וחשוב מאין כמותו! שני עמודים גדולים [כ-2000 מילים!] מתוך כתב היד המקורי של הספר הקדוש 'ישמח משה' - תורתו של איש האלוקים, גדול אדמו"רי הונגריה, הרה"ק רבי משה טייטלבוים מאוהעל. [הונגריה, ראשית שנות הת"ר 1840 בערך]. כתב היד היה רכושו של נכדו ה'ייטב לב' מסיגט, שהגיה אותו בידיו הקדושות ומתוכו הדפיס את ספרי זקנו הישמח משה.

התורות שבכתב היד שלפנינו עוסקים בעניינים נשגבים ביותר. חלקם הגדול עוסק בענייני הימים הקדושים, תשובה, תקיעת שופר ופיוטי ראש השנה. בין הדברים מוזכרים גם מילים הסגוליות המסמלות עשירות, הצלחה ורפואה כגון:

• "ניסע ונגיע למחוז חפצינו לשלום"
• "נטלם ונשאם להרבות כבודיך"
• "עפרות זהב"
• "זבת חלב ודבש כעדן גן אלקים"
• "אוצרות וסגולת מלכים"
• "מזונותיו של אדם קצובין לו"
• "ארפא"
• "ורפאתיו"

הביטויים מקבלים משנה משמעות כשהם נכתבו בתוך כתב היד המקורי של הסה"ק 'ישמח משה', שמחברו הרעיש את העולם בקמיעותיו.

כתב היד כולל תגלית חסידית מרעישה : ארבע תורות בלתי ידועות, שלא נדפסו מעולם ומתפרסמת כאן לראשונה קרוב ל-200 שנה לאחר שנכתבו. מדובר בתורות בעלות חשיבות גדולה. אחת התורות הנעלמות מסתימת במילים "והוא פירוש יקר" - ביטוי המופיע ארבע פעמים בלבד בכל אלפי התורות שבספרי הישמח משה, ותורה נעלמה נוספת מסתימת במילים "והוא פירוש אמיתי" - המופיע אף הוא אך פעמים בודדות בכל ספרי הישמח משה. לא ידועה לנו הסיבה מדוע החליט נכדו הייטב לב להעלים את ארבעת התורות הנ"ל מעין כל ולא להדפיסם, ומי יבוא בסוד קדושים. 

שני העמודים גדולים מאוד, אורכו של כל עמוד קרוב לחצי מטר. העמודים מחולקים לארבע עמודות וכוללים כחמש עשרה תורות נפרדות. להלן פירוט התורות שבכתב היד:

• עמוד [1] עמודה [1]:
  

תורה 1.  תּוֹרָה חֲדָשָׁה מֵאִתִּי תֵּצֵא! תורה שלא נדפסה מעולם, ומתפרסמת כאן לראשונה! מסתימת במילים: "והוא פירוש יקר בעז"ה". ביטוי שכאמור מופיע ארבע פעמים בלבד בכל אלפי התורות שבספרי הישמח משה".

תורה 2. תּוֹרָה חֲדָשָׁה מֵאִתִּי תֵּצֵא! תורה נוספת שלא נדפסה מעולם, ומתפרסמת כאן לראשונה! מסתימת במילים: "והוא פירוש אמיתי בעז"ה". ביטוי שכאמור גם הוא מופיע פעמים בודדות בכל ספרי הישמח משה".

תורה 3. תורה חשובה בעניין טעם תקיעת שופר בראש השנה והשופר גדול שיתקע בעת "תחית המתים".

נדפס בספר ישמח משה (מהדורת ניו יורק, תש"ז צ"ל: תש"ב) דף יב ע"ב. 

תורה 4. תורה חשובה בענייני תשובה בשיטת החסידות: "על דרך הרע אין צריך לחקור כי צריך לתשובה רק על דרך הטוב".

נדפס בספר ישמח משה (מהדורה חדשה, תשע"ז) עמ' שנג.

תורה 5. תּוֹרָה חֲדָשָׁה מֵאִתִּי תֵּצֵא! תורה נוספת בענייני תשובה שלא נדפסה מעולם, ומתפרסמת כאן לראשונה! פותחת במילים: "חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך".

תורה 6. תורה בעניין מחילת עוונות. פותחת במילים: "ונסלח לכל עדת בני ישראל וכו' כי לכל העם בשגגה". 

נדפס בספר ישמח משה חלק: ויקרא במדבר דברים (ניו יורק, תשכ"ב) דף נז ע"א.

• עמוד [1] עמודה [2]:

תורה 7. תורה העוסקת בפיוטים של מוסף לראש השנה: "א-ל אמונה בערכך דין", "אם לא למענו יעש", "שומרי מצוות עדיך ועובדיך", אל תבוא במשפט עמנו".

נדפס בספר ישמח משה (מהדורת ניו יורק, תש"ז צ"ל: תש"ב) דף ג ע"א.

תורה 8. תורה חשובה בענייני תשובה, במשל לאחד שהולך בספינה. מוזכרים המילים הסגוליות: "עפרות זהב",  "זבת חלב ודבש כעדן גן אלקים", "אוצרות וסגולת מלכים", "ניסע ונגיע למחוז חפצינו לשלום".

נדפס בספר ישמח משה (מהדורת ניו יורק, תש"ז צ"ל: תש"ב) דף יג ע"א.

• עמוד [2] עמודה [1]:
  

תורה 9. תורה חשובה בעניין ישרות במשא ומתן. מסתימת במילים: "מזונותיו של אדם קצובין לו".

נדפס בספר ישמח משה (מהדורת ניו יורק, תש"ז צ"ל: תש"ב) דף יג ע"א, לאחר התורה הקודמת.

תורה 10. תורה העוסקת בעניין מצווה שלא לשמה שאף היא חשובה ביותר למרות שהיא מתוך "אהבת השכר", כי מתוך שלא לשמה בא לשמה.

נדפס בספר ישמח משה (מהדורת ניו יורק, תש"ז צ"ל: תש"ב) דף מב ע"א.

תורה 11. תורה הפותחת במילים: "מוסר גדול".

נדפס בספר ישמח משה (מהדורת ניו יורק, תש"ז צ"ל: תש"ב) דף נח ע"ב.

• עמוד [2] עמודה [2]:

תורה 12. תורה הפותחת במילים: "מליצה נאה" ועוסקת בענייני הפרד"ס. מוזכרות המילים: "נכנס בשלום ויצא בשלום".

נדפס בספר ישמח משה (מהדורת ניו יורק, תש"ז צ"ל: תש"ב) דף נח ע"ב, לאחר התורה הקודמת.

תורה 13. תורה בעניין "במקום שבעלי תשובה עומדים" מוזכרים כמה פעמים המילים: "רפואה".

נדפס בספר ישמח משה (מהדורה חדשה, תשע"ז) עמ' יט.

תורה 14. תּוֹרָה חֲדָשָׁה מֵאִתִּי תֵּצֵא! תורה שלא נדפסה מעולם, ומתפרסמת כאן לראשונה! פותחת במילים: "ועוד פי' על הפסוק הנ"ל" ומוזכרת בה המילה רפואה.

תורה 15. התורה האחרונה שבכתב היד עוסקת באופן סמלי במשה רבינו - רבם של ישראל, שמת ונטמן בעבר הירדן "כדי שיביא דור המדבר לעוה"ב"!

נדפס בספר ישמח משה, ליקוטים, ישעיה (מהדורת סיגט , תרס"ו - תרס"ח, דף יט ע"א. 

כתב היד המקורי שלפנינו מספק הבטה נדירה לדרך כתיבת החידושים, ולסגנון כתיבתו של בעל הישמח משה. היות וסדר כתיבת החידושים בכתב היד המקורי שונה בתכלית מהנדפס בסופו של דבר בספה"ק ישמח משה. זאת מפני מפני שהרה"ק בעל הישמח משה לא נהג לכתוב את חידושיו על פי סדר מסוים, אלא בבחינת "הדברים אשר ישים ה' בפי", וכאשר היה מחדש איזה חידוש, מיד היה כותבו על הדף.

את העבודה הכבירה של ריכוז כל תורות הישמח משה לכתב יד אחד שלם, החל לעשות אז נכדו ממלא מקומו הגה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל הייטב לב מסיגט, כפי שהוא כותב בהקדמתו למהדורה הראשונה של הישמח משה (למברג, תר"ט) וז"ל קדשו של הייטב לב: "ואמנם תכריך הכתבים היו מפוזרים אנה ואנה באין מוקדם ומאוחר בתורה לזאת בעה"י קמתי ואתעודד לקרב אותם אחד אל אחד והיו לאחדים בידי לסדרם בסדר נכון על סדר פרשיות התורה". בזקנתו צירף אליו הייטב לב למלאכה את נכדו ותלמידו הגה"ק רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד בלאפאש, שיסייעהו במלאכה הכבירה (כפי שמופיע בהקדמות הכרכים המאוחרים של הישמח משה, משנת תרס"ה).

לגבי כתב היד חלוקות הדעות על ידי כמה כותבים הוא נכתב. יש אומרים שאת ההעתקה ביצע סופרו של הייטב לב, והייטב לב רשם רק את הגהותיו על גבי כתב היד, ואח"כ הוסיף מדיליה גם נכדו של הייטב לב, הגה"ק רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד בלאפאש. ויש הטוענים שכתב יד כולו נכתב בידי הייטב לב, בצעירותו בעת ישבו לפני הישמח משה, והוא שב והגיה אותו לאחר מכן לקראת ההדפסה יחד עם נכדו הנ"ל. אולם כולי עלמא מודו שכתב היד היה שייך לייטב לב שהגה בו והגיה אותו ומתוכו כתב את הספה"ק ישמח משה.

הגה"ק רבי משה טייטלבוים מאוהעל - [תקי"ט-תר"א], נודע כבעל ה'ישמח משה' על שם ספרו שלפנינו. ראש האדמו"רים בהונגריה, גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ.

    משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה. "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה". לפנינו ה"קמיע" הגדול ביותר שלו - ספרו הקדוש בעצמו שעל שמו נקרא!

הגה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט - [תקס"ח- תרמ"ג], גדול אדמו"רי הונגריה, רבה של סיגט, והאדמו"ר הראשון מסיגט. מכונה ה"ייטב לב" על שם ספרו. הוא גדל על ברכי זקנו הרה"ק רבי משה טייטלבוים מאוהלי בעל הישמח משה, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. הוא אבי שושלת סאטמר.

מפרט: [2] עמ' גדולים. [42] ס"מ. 

מצב; טוב מאוד.