Rare Hasidic content: the letter of the 'Ash Det' from Ozerov to the Kabbalist Rabbi Moshe Yair Weinstock

Rare Hasidic content: the letter of the 'Ash Det' from Ozerov to the Kabbalist Rabbi Moshe Yair Weinstock
“ומה אעשה האם אגרשם?

או אצעק שטועין בי האם ישמעו?”

מכתב ארוך [למעלה מאלף מילים], בעל תוכן חסידי נדיר וחשוב מאין כמותו. נכתב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו המלאה [בשמו ובשם אמו] של האדמו"ר רבי משה יחיאל הלוי אפשטייו בעל ה'אש דת' מאוז'רוב - מחשובי האדמו"רים ומבעלי המופת בדורו. [ניו יורק], תש"ג [1943]. המכתב נשלח אל שאר בשרו המקובל רבי משה יאיר ויינשטוק, גדול תלמידי בעל הסולם. והוא עוסק בין היתר בבקשת עזרה של הרבי מהמקובל ש'מופתיו' של הרבי יפעלו!

לפנינו מכתב ביבליוגרפי-חסידי חשוב ונדיר, העוסק בהיסטוריית הדפסתו של אחד מספרי החסידות המפורסמים ביותר מהדורות האחרונים - ספרו הנודע של הרבי 'אש דת' שעל שמו הוא מכונה לדורות עולם כבעל ה'אש דת' מאוז'רוב. מהמכתב ניתן לראות שהרבי שלח את כתב-היד לעריכה בארץ ישראל. כאשר המלאכה מוטלת על שאר בשרו של הרבי, המקובל רבי משה יאיר ויינשטוק, בשכירת עורכים וכד'.

המכתב עוסק החל מהנושאים הטכניים של עריכת הספר הק' 'אש דת' [הקשיים הרבים שהרבי עובר, הטעויות שנעשו, שמות עורכי הספר, ועוד ועוד פרטים חשובים], אפילו הסכומים ששולמו לעורכים על כל עמוד של הספר. והן בנוגע לתוכן ולסגנון של הספר. לאורך שורות רבות מורה הרבי מאוז'רוב במכתבו החשוב הוראות מפורטות וארוכות כיצד לערוך את ספרו, לדוגמה: "לא יהיה שום וכו' ולא יהיה שום ע"ש ולא יהיה שום קיצור" וכן על זה הדרך הוראות רבות ומפורטות עד מאוד.

בהמשך המכתב מופיע חלק נוסף וחשוב לא פחות, אולם מרתק הרבה יותר. תוכן חסידי נדיר, בפרט כאשר הוא יוצא מתחת קולמוסו של אחד מחשובי האדמו"רים בדורו ומבעלי המופת הנודעים. חלק ארוך ומרכזי זה עוסק ב'מופתים' המפורסמים של הרבי, אותם פעל עבור מאמיניו.

הרבי כותב להרמ"י ויינשטוק אודות ה'מופתים' ו'פעולת הישועות' להמונים המתדפקים על דלתותיו לעצה ולברכה. בענוותנותו המפורסמת כותב הרבי, שהוא אינו עושה שום פעולות למשוך אליו את הציבור, אולם הציבור המתדפק על דלתותיו גדל והולך מיום ליום “ומה אעשה האם אגרשם? או אצעק שטועין בי האם ישמעו?”.

הרבי מממשיך ומספר אודות האנשים המבקשים ממנו "הבטחות" לישועות והרבי מסביר שאם תהיה סיעתא דשמיא גלויה וההבטחות שלו יתגשמו הרי שיהיה בכך קידוש שם שמים – שזו כל מגמתו. "ואם אין ישועה אין תולים שאינני ראוי לזה רק נחלש אמונתם (בהשם)". לכן הרבי שולח את המקובל לאסוף מניין אנשים שיתפללו במקומות הקדושים, שהבטחותיו של הרבי למאמיניו יתקיימו “ע”כ תתאמצו מאוד בתפילת רבים שהבאים (אלי) יוושעו ובאופן זה שירגישו הסייעתא דשמיא”.

האדמו"ר רבי משה יחיאל הלוי אפשטייו בעל ה'אש דת' מאוז'רוב [תר"ן-תשל"א], מגדולי אדמור"י דורו וחבר מועצת גדולי התורה. נולד בשנת תר"נ לאביו רבי אברהם שלמה אב"ד אוז'רוב ( בן רבי אריה ליבוש מאוז'רוב וחתן רבי חיים שמואל מחנטשין) חתן האדמו"ר רבי עמנואל וולטפרויד מפשדבורז , קיבל בחסידות מרבי יהושע מדזיקוב ורבי יעקב משה מקורונא וכמובן מאביו וסבו אבי אמו , בגיל 26 התמנה לרב באוז'רוב ולאחמ"כ כאדמו"ר וכבר אז נחשב מאוד בעיני אדמור"י דורו. בשנת תרפ"ב היגר לארה"ב (על פי חלום של סבו), בימי שבתו שם חיבר את סדרת הספרים החשובה אש דת ( 11 חלקים ) שעל שמה נקרא. בשנת תשי"ג עלה ארצה והיה חבר מועצת גדולי התורה , נפטר בא' שבט תשל"א. נודע בגאונותו וחריפותו העצומים ובבקיאותו בכל מכני התורה (ראה: אנציקלופדיה לחסידות ח"ג עמ' שנא).

הנמען המקובל רבי משה יאיר וינשטוק [תרנ"ט-תשמ"ב], מקורבו ובן דודו של האדמו"ר רבי דוד מלעלוב. היה גדול תלמידיו של בעל 'הסולם', ובהיותו בגיל 22 שנים בלבד למד עם המקובל רבי חיים שאול דוויק - השד"ה. חיבר מעל ל 80 ספרים רובם ככולם ספרי קבלה וחסידות. חבורת הצדיקים הנסתרים המפורסמת שכללה את הרב יוסף וולטוך, החלבן ושאר החבורה, היו מציעים בפניו את ספקותיהם בקבלה.

מפרט: [2] עמ', 20*12 ס"מ. הכל בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר מאוז'רוב.

מצב: טוב מאד. סימני קיפול. כתמי זמן.