בידספיריט | רכב מכתב חשוב מהגאון הצדיק רבי | 10/6/2024 | צולמנ'ס מכירות פומביות

מכתב חשוב מהגאון הצדיק רבי עזריאל הילדסהיימר אל ראב”ד ניקלשבורג. תרי”ד - מכתב נאה בעל תוכן חשוב: תורני - היסטורי - חברי. נכתב כולו [כ-250 מילים] בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר רבן של אייזנשטאט וברלין הבירה, ומגדולי מנהיגי הדור. איזנשטאט, אסרו-חג שבועות, תדי”ר [תרי”ד 1854]. המכתב ממוען אל ידיד נפשו של הרב הילדסהיימר, הגאון רבי שמואל כ”ץ צילץ בעל שו”ת מילי דאבות. זה אינו מכתב שו”ת סטנדרטי, אלא הרב הילדסהיימר מציע בו בפני ידידו חידוש גאוני שעלה ברעיונו, והוא מתרץ באמצעותו קושיא חמורה על ה'תוספות' במסכת קידושין הנראה כסותר גמרא מפורשת במסכת זבחים. תירוצו הגאוני של הרב הילדהיימר כה מצא חן בעיני ראב”ד ניקלשבורג עד שהוא ראה לנכון להדפסו כלשונו בתוך ספרו מילי דאבות [חלק אה”ע סי' ו']. בראש המכתב משתף הרב הילדסהיימר את ידידו בטרדותיו בצוק העתים: ”אני מוטרד מאוד... מחמת צוק העיתים ובפרט מחוק חלוצי צבא הש”י יצילנו מכל צרה ונזק”. בעת כתיבת המכתב היה הרב הילדסהיימר כבן 34 שנה. מהמכתב ניתן ללמוד על הקשר החברי העמוק שבין שני האישים, המתבטא בביטויי ידידות נאמנה ”ידידו המשתוקק לשעשע עמו אף אם לרגעים מועטים”.  נציין אנקדוטה: בשורת התאריך רשם הרב הילדסהיימר את יום כתיבת המכתב כ”אסרו-חג שבועות”. תאריך בעל סמליות תורנית - למחרת קבלת התורה. אולם בספר מילי דאבות [שם] בו נדפס המכתב שלפנינו, נדפס בשורת התאריך ”אור לאסרו-חג שבועות” [הלילה שלפני אסרו-חג], שזהו נוסח מאוד בלתי שגרתי מאחר שאת ”אור לאסרו-חג שבועות” נהוג לכנות ”מוצאי חג השבועות”. אולם מעיון בכתב היד המקורי שלפנינו ניתן להבחין בבירור כי הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר רשם ”א”ש א”ח שבועות”, שפיענוחו הוא כמובן: ”איזנשטאט, אסרו-חג שבועות” ורק המדפיסים טעו בפענוח המילה א”ש וחשבו שהיא המילה ”אור” [ייתכן שטעות המדפיסים נבעה מכיוון שהם חשבו שבאותו זמן כבר כיהן הרב הילדסהיימר בברלין, כפי שגם ניתן להבין מהתוספת בסוגרים שבסוף התשובה המודפסת בספר, ע”ש. אולם אליבא דאמת הרב הילדסהיימר התמנה לאב”ד ברלין רק שנים רבות לאחר מכן, בשנת תרכ”ט]. הגה”ק רבי עזריאל הילדסהיימר [תק”ף-תרנ”ט], מגדולי מנהיגי הדור. מנהיג אסכולת תורה עם דרך ארץ בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין, שרבים מרבני אשכנז נמנו על תלמידיו. מגיל 17 למד בישיבה של הרב יעקב אטלינגר באלטונה (המכנהו בשו”ת 'בנין ציון': ”בני”). החכם יצחק ברנייס שימש לו כמודל לחיקוי כדרשן. זכה כרבו לתואר: 'נשיא ארץ ישראל' מחיבוריו: 'שו”ת רבי עזריאל' 'חידושי רבי עזריאל' על הש”ס, ועוד. בשנת תרי”א התחיל את הקריירה הרבנית שלו כשהתמנה לרב של אייזנשטט, אז בממלכת הונגריה. לאחר מכן הקים בית מדרש להכשרת רבנים, שצמח מ-12 תלמידים ב-תרי”א עד ל-128 ב-תרכ”ח, ולמדו בו תלמידים אף מארצות הברית. בשנת תרכ”ט הוזמן על ידי הקהילה האורתודוקסית עדת ישראל בברלין לכהן כרבה. לאחר שהגיע הרב הילדסהיימר לברלין המשיך במפעליו. פתח בית מדרש להכשרת רבנים דומה לקודם בברלין, ובעזרתו של מאיר (מרקוס) להמן - עורך העיתון דער איזראעליט התחיל להוציא ספרים ומאמרים נגד התנועה הרפורמית. תמך ביישוב הארץ, בה בנה 73 בתים למחוסרי בית בירושלים, שנקראו ”בתי מחסה”. נסע רבות לקהילות היהודיות, ודאג לשיפור תנאי חייהן והשכלתן. בין הקהילות הידועות להן דאג, אתיופיה ופרס. על שמו נקראו מושב עזריאל, ורחובות בערים המרכזיות בארץ, בירושלים ובתל אביב-יפו. הנמען רבי שמואל כ”ץ צילץ [תקס”ב-תרי”ט], ראב”ד ניקלשבורג, ובעל שו”ת מילי דאבות, וספר 'מהר”ש צילץ'. נולד לאביו הגאון רבי משה ליב צילץ ראב”ד ניקלשבורג, תלמיד הגאון רבי מרדכי בנעט אב”ד ניקלשבורג והמדינה, הוסמך על ידי מרן החתם סופר זי”ע, ”ידעתיו גם ידעתיו כי הוא מלא וגדוש בתורה ובחכמה”. בשנת תקצ”ג מונה לאב”ד יאקצא, ובשנת תר”י מונה לראב”ד ניקלשבורג, על מקום אביו. בה כיהן עד לפטירתו. מפרט: [1] גיליון נייר, מחולק ל-[2] דפים. כ-15X15 ס”מ כל דף. דף אחד הוא גוף המכתב והדף השני שימש את הרב הילדסהיימר לרישום פרטי הנמען [הכל בכתי”ק]. מצב; טוב מאוד. כתמי זמן. סימני קיפול.