בידספיריט | רכב מכתב חשוב בכתי”ק הגאון האדיר | 10/6/2024 | צולמנ'ס מכירות פומביות

מכתב חשוב בכתי”ק הגאון האדיר רבי איצל'ה פונוביז'ר. חלקו [עמוד שלם] לא נדפס בספר - מכתב שו”ת ארוך [4 עמודים], נאה מאוד וחשוב, חלקו הארי [3 עמודים אחרונים] עוסק בחידושי תורה ובו תשובה הלכתית ארוכה בענייני הגעלת כלים. חלקו הראשון וההיסטורי של המכתב, [העמוד הראשון] עוסק בענייני הדור העומדים על הפרק. [פוניבז'], תרס”ט [1909]. החלק התורני של המכתב נדפס בספרו זכר יצחק [סי' ע”ב]. החלק ההיסטורי לא נדפס.  המכתב ממוען אל ידידו ובן עירו של הגאון רבי איצל'ה פונוביז'ר, הגאון רבי חיים יצחק קָארב אב”ד פּאַלאָנגע [ליטא], שכיהן כמו”צ בפוניבז' תחת רבי איצל'ה קודם שהתמנה לרבה של פאלאנגע. כאמור, חלקו העיקרי של המכתב, שלושה עמודים נאים הכוללים תשובה הלכתית מקיפה בעניין הגעלת ה”סאמובר” [- מיחם המים הרוסי המפורסם]; ועוד. תשובה זו נדפסה בספרו זכר יצחק [סי' ע”ב]. כולל שם הנמען והתאריך. אולם חלקו הראשון של המכתב, ההיסטורי והאישי, בו עוסק רבי איצ'לה מפונוביז' בענייני הציבור החשובים של אותו הדור - מינוי 'רב מטעם' בעיר פוניבז', הגזירה עמה נאלצו הרבנים להתמודד. וכן אודות התלבטותו של  ”הרב מטאווריג” הגאון רבי אברהם אהרן הכהן בורשטיין - מגדולי רבני ליטא וארץ ישראל, האם לקבל על עצמו את משרת הרבנות בעיר טאווריג. [עד כדי כך הייתה קשה ההתלבטות, שרבי אצל'ה מציע במכתבו לנמען הרוצה לכתוב אל הרב בורשטיין, שישלח מכתבים זהים אל שתי הערים ביניהן מתלבט הרב בורשטיין היכן לקבוע את משכנו, כך שבכל מקרה מכתב אחד יגיע לתעודתו. למעשה בסופו של דבר הרב בורשטיין קיבל את המשרה בטאווריג והוא מכונה על שמה לדורות ”הרב מטאווריג”]. הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ 'ר' איצליה פוניבז'ר' זצ”ל [תרי”ד-תרע”ט], מגדולי גאוני התורה בדורו ומהמחדשים הגדולים בדורות האחרונים. שמו של ר' איצליה הפך למושג של גדלות וגאונות בקרב לומדי התורה חידושיו וביאוריו הולכים מקצה שלם התורה ועד קצהו, מסנוורים את עיני הלומדים, ממצים את עומק הבנתה של תורה, חודרים לשיתין לפנימיותה של סוגיה, אל לב ליבה של בעיה. יסודות שהוצקו על ידו המה הנדבכים לדרכי הלימוד והחשיבה בדורות האחרונים. דרכו והבנתו הפכו למורי דרך ולמאירי נתיבים. אתם ועל ידם גדלו והתעלו דורות של לומדים.  בצעירותו היה תלמידו הקרוב של הגדול ממינסק. ולאחר נשואיו היה למקורבו ובן ביתו של בעל בית הלוי בבריסק, אשר היה מתפעל מכשרונותיו וחידושיו וקרא לו ”הגאון הגדול”! בבריסק התקשר עם רבי חיים [בריסק'ר] בנו של הרב והיה החברותא שלו במשך השנתיים בהם למד בבריסק. מתלמידיו המפורסמים הגאון רבי נפתלי טרופ ”הגרנ”ט” שראה בו את רבו המובהק.  בשנת תרמ”ט הוזמן ע”י הסבא מסלבודקה, ע”פ המלצת הגר”ד מבריסק, לכהן כראש ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה. במשך חמש השנים שעמד בראשות הישיבה התפתחה הישיבה והגיעה לשיאה. ר' איצליה העמיד תלמידים למאות וביניהם מגדולי ישראל המפורסמים. בשנת תרנ”ד קיבל עליו את רבנות העיר גרוזד, שם ישב שנה ומחצה. ובשנת תרנ”ה נבחר כרבה של פוניביז' משרה בה כיהן עשרים וחמש שנים עד לפטירתו.  חידושיו נדפסו לאחר פטירתו בספרו זכר יצחק ובספר שיעורי הגר”י מפוניבז'. הנמען הגאון רבי חיים יצחק קָארב [תרל”ב-תשי”ז], רבן של ערים שונות בליטא ובאוקראינה, ובסוף ימיו מרבני ארה”ב וראש ישיבת ”בית מדרש לתורה” בשיקגו.  נסמך לרבנות בידי רבי אליעזר גורדון רבה של טלז וראש הישיבה בה. נישא ללאה מרים בתם של דבורה והרב משה יצחק ראבין שכיהן כמו”צ בפוניבז', לאחר פטירת חמיו כיהן שש שנים במקומו כמו”צ והתיידד עם רבי יעקב יצחק רבינוביץ, ידידות שנמשכה שנים בהתכתבות בדברי תורה. התמנה לכהן כרב העיר פלאנגה, וכיהן בה שש שנים עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. במהלך המלחמה כיהן כאב”ד בעיר פאבלגראד שבאוקראינה. לאחר המלחמה התמנה כרב בזאגר ישן בפלך קובנה וכיהן בה ארבע שנים. על שם רבנותו זו כונה ”הרב מזאגר”. בראשית חודש טבת ה'תרפ”ו הוצע הרב קארב בידי הרב אברהם דובער כהנא שפירא מקובנה, לרב אברהם יצחק הכהן קוק, כמועמד לראשות ישיבת מרכז הרב במקומו של ראש הישיבה הרב אברהם אהרן בורשטיין מטבריג שנפטר לפני חנוכה באותה שנה. ההצעה לא באה לידי מימוש.  בשנת ה'תרפ”ז היגר לארצות הברית, עם בואו מונה כרב בית המדרש הגדול בהארלם. שם הדפיס את הכרך הראשון של ספרו ”נתיבות חיים” העוסק בעניינים שונים בסוגיות התלמוד הבבלי ובדברי הרמב”ם, הספר התקבל בקהל הלמדני בארצות הברית ובליטא. בתרפ”ח התמנה כראש הישיבה ”בית מדרש לתורה” בשיקגו.  אוסף כתביו וארכיונו האישי נמצא בספרייה הלאומית בירושלים. מפרט: [4] עמ'. 20 ס”מ. הכל בכתי”ק רבי איצ'לה מפוניבז' ובחתימתו. מצב; טוב -טוב מאוד. סימני קיפול. כתמי זמן.