תפארת צבי, לרבי צדוק הכהן מלובלין. עותק הגאון הליטאי רבי בער'ל קרעלענשטיין, שחיבר ספר בשם דומה.

חסידות, מהדורה ראשונה: ספר תפארת צב"י, חידושי הלכה על יורה דעה. כולל באור על שולחן ערוך סי’ קפג-קפד, עם הפנים. מאת האדמו"ר רבי צדוק הכהן מלובלין. שני חלקים כרוכים יחדיו בשערים נפרדים. בילגורייא, תרס"ט [1909]. מהדורות ראשונות. 

העותק האישי של הגאון רבי בער'ל קרעלענשטיין אב"ד מאלקין ומראשי בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים בירושלים. ראוי לציין כי הרב קרעלענשטיין בעצמו חיבר גם הוא ספר בשם דומה "תפארת צבי" (פולטבא תרס"ט; ראה צילום) ובו חידושי תורתו של אביו הגאון רבי עזריאל זליג קרעלענשטיין מח"ס עבודת עבד.

מפרט:

חלק א: (הלכות שחיטה, טריפות (עם הפנים, סי’ כט-לא), מליחה, בשר וחלב (עם הפנים סי’ צא) ותשובות בעניינים אלה]. 8, 254 עמ’.

חלק ב: שו"ת הל’ נדה טבילה מקואות. [1], 183 עמ’.

34 ס"מ.

מצב; טוב מאוד. 

----------------------------------------------- ----------------------------

לפנינו עותק מיוחס - מהדורה ראשונה של ספרו ההלכתי של אחד מחשובי האדמו"רים בדורו הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין - העותק האישי של אחד מגדולי הרבנים המתנגדים בדורו הגאון רבי בער'ל קרעלענשטיין - שחיבר אף הוא ספר בשם זהה !!

האדמו"ר רבי צדוק הכהן מלובלין [תקפ"ג-תר"ס], מגדולי ההגות החסידית. נולד בעיר קרויצבורג לרב הקהילה הרב יעקב הכהן (ממשפחת רבנים מתנגדים) ולאמו, מצאצאי השל"ה. גדל בבית דודו, אחי-אביו, הרב יוסף הכהן רבינוביץ רבה של קריניק ומחבר הספר "כפות זהב". באותה תקופה נודע כ"עילוי מקריניק", ותשובה אליו נתפרסמה בספרו של הפוסק רבי יוסף שאול נתנזון מחבר ספר "שואל ומשיב". למד בישיבה בלובלין ונתפרסם בכישרונו ובהתנהגותו.

בעקבות שמועה שאשתו מנישואין ראשונים לחצה יד לאציל שקנה בחנותה, הוא חפץ לגרשה אך היא לא הסכימה וטענה שהיא חפה מפשע. הוא החל לאסוף חתימות לקראת היתר מאה רבנים כדי לישא אשה שנייה.  מסעו לבקש היתר, הביאהו להיפגש עם רבים מגדולי דורו. בין הצדיקים שאמר לצרף להיתרו, נמנה האדמו"ר רבי אהרן מצ'רנוביל. כאשר שמע הרבי מצ'רנוביל את המעשה, אמר כי הוא מסכים לחתום, אך הזהירו שבעקבות גירושיו חרף רצון אשתו, לא יפקד בבנים. אולם רבי צדוק התעקש וצירף גם את חתימתו לחתימת הרבנים המתירים, ואכן לא היו לו ילדים עד יום מותו. חסידים מספרים כי הוא הצטער על הגירושין החפוזים כל ימי חייו, וייתכן שספר "פוקד עקרים" שכתב רומז לנסיונותיו לפעול לביטול הגזירה. רבי צדוק נישא בלובלין בשנית לחנה דבורה פרידנטל לה היה נשוי כ-40 שנה. לאחר פטירתה נישא בשלישית לרבנית משפרוב (בתו של רבי פנחס משטקשין ונכדת רבי משה בידרמן ונכדת "היהודי הקדוש" – רבי יעקב יצחק מפשיסחא).

מסופר כי מדי יום ביומו לא היה טועם כלום עד שהיה מסיים מסכת בתלמוד הבבלי ומקיים סעודת מצווה לכבוד ה"סיום".

הגאון רבי דב צבי - ר' בער'ל קרעלענשטיין [תרי"ז-תר"צ], אב"ד מאלקין וחבר בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים בירושלים.  בנו של הגאון רבי עזריאל זליג קרעלענשטיין מח"ס עבודת עבד, שהיה מאנשי סודו של מהרי"ל דיסקין בעת כהונתו כרבה של לומז'ה. סבו ר' יששכר דב קרעלענשטיין מסטאוויסק שבפלך לומז'ה היה בנו של רבי יוסף קרלנשטיין מתלמידי הגר"א.

בצעירותו למד זמן קצר כאחד מתלמידיה הראשונים של ישיבת סלבודקא, משם עבר ללמוד בקיבוץ הפרושים באיישישוק. זמן מה עשה בווילנה ונסמך בה להוראה בידי רבי שלמה הכהן, ה"חשק שלמה". לפי המסורת היה ידידו של רבי נפתלי אמסטרדם, וכן נסע לבוקרשט ללמוד מפי רבי מאיר ליבוש מלבי"ם, רבה של העיר.

בעקבות פטירת רבי משה נחום ולנשטיין, הוזמן בידי רבני ירושלים לעלות לכהן כאב"ד בירושלים, ובסיון ה'תרפ"ב הגיע לירושלים. לאחר שנפגש עם חברי הבד"צ רבי יצחק פרנקל ורבי מרדכי ליב רובין, סירב להתמנות כאב"ד ושימש כדיין לצדם.

נהג לישון רק מעט לאחר תפילת ערבית ומעט לפני תפילת שחרית כותיקין, שתי תנומות קטנות ליד הספר על גבי השלחן. "מיטה עבורו לא היתה בבית. ספסל היה לו, עליו שכב מספר שעות רק בעת מחלה".