בידספיריט | רכב מכתב חשוב מהגאון רבי בן | 10/6/2024 | צולמנ'ס מכירות פומביות

מכתב חשוב מהגאון רבי בן ציון שטרנפלד בעל שערי-ציון, מגדולי הפוסקים בדורו [מהמסכימים על המשנה ברורה]. בילסק, תרס”ב. - מסופר שכאשר השיג הגר”ח מבריסק עותק של ה' משנה ברורה' והציץ ברשימת ההסכמות, אמר הגר”ח כי  רבי בן ציון בילסקר  הוא המסכים היחיד שם שגדול אפילו מהמחבר עצמו !! מכתב רבני ארוך, בעל תוכן חשוב. נכתב כולו [4 עמ'] בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון  רבי בן ציון שטרנפלד בעל שו”ת שערי-ציון, מגדולי פוסקי ההלכה בדורו ורבן של שש עיירות וערים במרחב הליטאי, מהן: איישישוק, חסלביץ' ובילסק. בילסק, תרס”ב. [1902]. מכתביו הינם נדירים. המכתב ממוען אל הגאון רבי יוסף דוד שחור אב”ד סמיאטיץ'. המכתב נסוב אודות 'היתר' שכתב רבי בן ציון בילסקר על עוף מסוים [”אווזות”], שכנראה לא היתה מסורת אודותיו, וישנם שמנסים לערער על ההיתר ורבי בן ציון עומד על שלו בתקיפות רבה ומפריך את דברי המשיגים עליו ולעיתים את המשיגים בעצמם. לפנינו מכתב בעל תכנים מעניינים ביותר, הן תורניים והן פוליטיים-רבניים, בפרט כאשר הכותב הינו מגדולי רבני הדור. המכתב בלול מענייני חידושי הלכה, כתיבתם ופרסומם ברבים, ענייני רבנות ומחלוקות הלכתיות. כן מוזכרים בו רבנים חשובים מבני התקופה. ביניהם: ”הגאון ר' חיים נ”י” [מבריסק?]; ”הרב ר' צבי מו”צ מאנטיפאליא” [הגה”ק רבי יצחק צבי 'העילוי מאנטיפאליא', רבו של הקדוש רבי מרדכי'לה מאושמינא; מוזכר בביקורת...]; ”הגאון המנוח ר' זאנוויל; מווארשא” [הגאון רבי שמואל זאנוויל קלעפפיש ראב”ד ווארשא, המסכים על המשנה ברורה לצדו של רבי בן ציון; ראה צילום]. מפרט: [1] גיליון נייר, מחולק ל-[4] עמ'. 21X13 ס”מ כל עמוד. מצב; טוב-טוב מאוד. מעט כתמי זמן ומריחות דיו. סימני קיפול. כמה נקבים זעירים בקיפול, ללא פגיעה או חיסרון.  ............................................ הגאון רבי בן ציון שטרנפלד [נפטר ה'תרע”ז], מגדולי פוסקי ההלכה בדורו. רבן של שש עיירות וערים במרחב הליטאי, מהן: איישישוק, חסלביץ' ובילסק. סדרת ספריו ”שערי ציון” הכוללים מערכות גאוניות ועמוקות, ודבריו התקבלו להלכה אצל גדולי הפוסקים. הוא היה מגדולי רבני ליטא בזמנו, והסכמותיו מעטרות ספרים רבים, המפורסם ביותר, ספר ההלכה הנודע ”משנה ברורה” של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין [ראה צילום]. ביוגרפיה: בילדותו התגורר בוולקוביסק ובה קיים קשרים עם מהרי”ל דיסקין. כיהן במשך שישים שנים כרב ברוסלאביצי, במרטש שבמחוז אליטא, בקלווריא ובשרשוב שבפלך גרודנה, שם היה רבו המובהק של הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ (לימים נודע כרבי איצלה פונוביז'ער). התמנה כרבה של איישישוק אחרי הרב אברהם שמואל מחבר שו”ת ”עמודי אש”. לאחר פטירת הרב אריה לייב ילין, רבה של בילסק, התמנה תחתיו לרבנות העיר.  בעקבות פנייתו של הגאון רבי בן ציון שטרנפלד אל ה”חפץ חיים”, פעל החפץ חיים להקדים את החלקים העוסקים ב”בין אדם לחברו” ב”תפילה זכה” הנאמרת לפני תפילת ”כל נדרי” בליל יום הכיפורים, לתחילת התפילה, בשל חשיבות עניינים אלו והאפשרות שאנשים לא יאמרו את התפילה כולה והמודעות לחשיבות המצוות שבין אדם לחברו תיפגע. התבטאויות גדולי הדור אודותיו: מסופר שכאשר השיג הגר”ח מבריסק עותק של משנה ברורה והציץ בהסכמות, העיר כי רבי בן ציון בילסקר הוא היחיד שגדול מהמחבר עצמו! הגאון האדרת בכתבי חלומותיו [בחלום אדבר ודברי חלומות] מביא ש חלם שנפגש עם הגאון רבי בן-ציון שטרנפלד מבילסק בעל שו”ת שערי-ציון, ובירך עליו שתי ברכות [שחלק מחכמתו ושהחינו]. בספר פאר הדור (חלק א' עמוד רנג) מסופר כי החזון איש, היה חוזר ומספר כי במו עיניו ראה את בן-ציון שטרנפלד לומד במשך לילה שלם כשהוא עומד על רגליו שקוע בענין ולא ישב לפוש אף לרגע. בספר מעשה איש (ח”ב עמ' נ”ו) מביא עוד שהחזון איש סיפר כי עמד אז בילדותו מאחורי דלת-חדרו של רבי בן ציון והקשיב לקול לימודו, והוא שמע איך שהוא לומד את המשנה ”שור שנגח את הפרה”, ואומר בהאי לישנא: ”זאגט דער רבש”ע [אומר הרבונו של עולם] שור שנגח את הפרה”.