בידספיריט | רכב בנית הכביש לציון התנא רבי | 10/6/2024 | צולמנ'ס מכירות פומביות

בנית הכביש לציון התנא רבי מאיר בעל הנס: היסטורי, מכתב רבני טבריה - מכתב בעל תוכן היסטורי-יהודי חשוב, אודות בנית כביש הגישה המיוחד [הקיים עד היום] העולה מהכביש הראשי ועד קבר התנא רבי מאיר בעל הנס. המכתב בחתימת יד קדשם של שני רבניה הראשיים של טבריה רבי יעקב חי זריהן ורבי מאיר וואעקנין (שימש גם כרבה הראשי של הקהילה החאלבית בניו יורק). נייר מכתבים רשמי של כולל רמבעה”נ. טבריה, ז' תשרי תש”ז [1947]. המכתב עוסק בהשגת התקציב ובתכנונים ההנדסיים להקמת כביש הגישה המתפתל, העולה עד היום מהדרך הראשית לטבריה ועד לציון המצוינת של התנא האלוקי רבי מאיר בעל הנס במרום ההר שמעל הכינרת. במכתב ניכרים קשריהם ההדוקים של רבני העיר עם ראשי העירייה כבר באותן השנים. [סגירת מעגל מעניינת: בחודשים האחרונים פורסם כי מנכ”ל קבר רבי מאיר בעל הנס, נבחר לכהן כראש עיריית טבריה]. מעבר לערכו ההיסטורי של המכתב, העוסק בבנייתו והכשרתו של אחד מאתריה הקדושים ביותר של ארץ ישראל. קברו של התנא רבי מאיר בעל הנס ידוע כמקום לפעול בו ישועות. לא בכדי נקרא דווקא התנא רבי מאיר בשם ”בעל הנס” למרות שכל התנאים יכלו להחיות מתים, אולם התנא רבי מאיר הורה [לגוי!] שכל פעם שיצטרך ישועה שיאמר ”אלקא דמאיר ענני” ועל ידי כך ינצל תמיד. מפרט: [1] דף, 28 ס”מ. בלאנק רשמי של כוללות רבי מאיר בעל הנס, מוקלד במכונת כתיבה, בחתימת יד קדשם של שני הרבנים, חותמם ותוספת של שתי שורות בכתי”ק הרב ואעקנין. מצב; טוב-טוב מאוד. סימני קיפול. נקבים זעירים בקיפולים. ............................................ .............. קבר רבי מאיר בעל הנס -  הקבר המפורסם ביותר בעולם היהודי במאה ה-18, בזכות קופות הצדקה למען עניי ארץ ישראל, שהופצו תחת השם ”קופות רבי מאיר בעל הנס” או ”קופות רמבעה”ן”. בשנת 1867 נבנה במתחם הקבר בית כנסת שנקרא בשם ”כתנות אור” ונוסדה ישיבה ספרדית בשם ”מאיר בת עין”. בשנת 1900 נוסדה במקום ישיבת אור תורה. בשנת 1922 אירע במקום הסיפור של מציאת הפתק על ידי רבי ישראל דב אודסר. חכם יעקב חי זריהן [תרכ”ט – תשי”ג], הרב הראשי ואב בית דין טבריה, וראש ישיבת 'כתר תורה'. נולד בטבריה (לפי המסורת, משפחתו היא ענף של משפחת האבודרהם), והיה תלמידם של הרב דוד עבו שהיה ראש ישיבה מפורסם בטבריה, והרב רפאל משה בן נאים (לימים אב בית הדין של גיברלטר), שאף הסמיכו להוראה. בשנת תר”ס ייסד בטבריה את ישיבת ”כתר תורה” יחד עם עוד מרבני העיר. בשנת תרפ”ט (1929) בעקבות פטירת הרב אליהו ילוז, מונה הרב זריהן לשמש כאב בית הדין במקומו, תפקיד אותו מילא עד פטירתו. נודע בהשקפותיו הקנאיות, אותן ינק בין השאר מהרב שלמה אליעזר אלפנדרי (”הסבא קדישא”). יחד עמו הוא חתם על כרוזים ”אזהרה גלויה” כנגד ההצבעה בבחירות לכנסת (אספת הנבחרים). כמו כן היה מראשוני החותמים על כרוז ”גילוי דעת” שפרסמו רבני ארץ ישראל האוסר גיוס של בנות בכל מסגרת שהיא בבחינת יהרג ואל יעבור. ספריו: בכורי יעקב; אהל יעקב; חלק יעקב; שופריה דיעקב ותורת יעקב. חכם מאיר וואעקנין [תרמ”ה-תשכ”ח], רב ראשי ואב”ד נשיא כוללות רבי מאיר בעל הנס זיע”א בעה”ק טבריה תובב”א. נ ולד לאביו חכם דוד ואעקנין.  למד בישיבות טבריה אצל חכם אליהו חיים אבולעפיה וחכם דוד עבו, ונשא לאישה את בתו של חכם מנשה חמווי.  בשנת תר”ע יצא כשליח דרבנן לערי אירופה. בשנת תרע”ד נתקבל כרב הראשי לעדה הספרדית של קהילת חאלב בניו יורק, שם הקים תלמודי תורה, אגודות וחברה ללימודי תורה.  בשנת תר”ף  חזר לעיר טבריה, נתמנה כנשיא כוללות הספרדים על שם רבי מאיר בעל הנס, והיה ממקימי ישיבת 'מאיר בת עין' שבעיר.  בשנת תר”ץ מונה לחבר בית הדין בעיר טבריה, בנשיאות חכם אליהו ילוז.  נלקח לבית עולמו ביום כ”ט אדר תשל”ה  ונטמן בעיר טבריה.  חיבר שני ספרים: 'ויאמר מאיר' - שו”ת: ב' חלקים, ו'זכרון מאיר' - דרשות: ב' חלקים.